אבל זהו רק חלום
חלומי הוא אחד, ובו עיניים ירוקות. העיניים מלוות אותי בכול אשר אלך. העיניים משגיחות. העיניים מרגיעות. העיניים פה בשבילי. העיניים מביטות בי וברגע הינני יודעת, מסעי סיומו עתיד להגיע ועמו האושר. העיניים הן האש ואני רוקדת ללהבה.
חלומי הוא אחד ובו ישנן אף שתי אוזניים. האוזניים מקשיבות האוזניים מפנימות. האוזניים משרות עליי תחושה של ביטחון, תחושה שאין האדם נולד לבדו.
חלומי הוא אחד, ויש בו גם שפתיים. שפתיים אשר מנשקות בחום, ברוך, בתשוקה. שפתיים המעוררות בלבי סערה. שפתיים אשר מדברות ומשיבות ומייעצות. שפתיים ההופכות לחיוך המתמזג עם העיניים ועמי ואז… אז מגיע הרגע בו אני מתחילה להצמיח כנפיים, ורגליי נחות מהמסע המייגע של כולנו.
חלומי הוא אחד, ובו יש גם ידיים. הידיים מחבקות אותי ומוחות כול דמעה. הידיים עובדות עמי ומושכות בחבלים. הידיים אוחזות בידיי שלי ומספקות מקור חום. הידיים רכות ונעימות למגע. הידיים כאן, כמו נשיקה על המצח.
חלומי הוא אחד, אך זהו רק חלום. והנה הגיע היקיצה והחשיכה היא אשר נותרת. מביטה מאחוריי ומצדדי ואין אחד לתור, אין עיניים כדי ליצור מבט, אין אוזניים לשמוע את אנקתי ויבבותיי, אין שפתיים לנשק ולנחם ואין ידיים לחבק ולאחוז.
הבוקר מגיע. עמו גם האור. זמן להמשיך במסע, עת לעמוד למרות רגליים רועדות. החשיכה מוצאת את מקומה בלבי, אותו לעולם לא תנטוש?
תגובות (1)
מדהים :)
אני מעריצה את כתיבתך.