אבל אם..לא,זה לעולם לא יקרה-מסופר משני צדדים[בת ובן]
הבת:
אני כל הזמן חושבת על זה.כל פעם שאני חושבת על אותו היום,אני רוצה לבכות.אם יכולתי לראות אותו לפחות רק פעם אחד,מה הייתי אומרת לו?האם הייתי שותקת?בורחת?או שהייתי צורחת?.אני לא יודעת,אבל מה שאני כן יודעת זה ש…אני הייתי מנסה להגיד לו את השלוש המילים שהשתוקקתי להגיד עוד מהיום הראשון שפגשתי אותו.אני אוהבת אותו מאוד,עד כדי כך שאני מישתגעת מלחיות בילעדיו.אם הוא רק ידע כמה פעמים אני חלמתי על הרגע שהוא יגיד לי שהוא אוהב אותי ורוצה אותי.אני כל כך טיפשה.זה אף פעם לא יקרה בגלל שמישהוא כמוהו לעולם לא ירצה להיות עם מישהיא כמוני.
הבן:
אני לא מפסיק לחשוב עליה.אני כל כך מיתגעגע אליה.אני והיא אף פעם לא היינו ידידים,אבל זה לא הפסיק את האהבתי כלפיה לגדול.אם רק יכולתי לראות אותה לפחות רק עוד פעם אחד אחרונה,מה הייתי אומר לה?אני אוהב אותך?לא,זה מה שאני רוצה להגיד.אבל אם הייתי פוגש אותה,אז לא היה לי את האומץ להגיד לה את השלוש המילים האלו.זה גם לא משנה,כי זה לא ישנה כלום.אם אני אגיד לה את השלוש המילים שאני משתוקק להגיד לה כבר הרבה זמן,היא תגיד שהיא לעולם לא תאהב מישהוא כמוני ותמשיך את חייה בזמן שאני אוכל את הלב שלי או לפחות מה שישאר ממנו.אבל יכול להיות…לא,מישהיא כמוה לעולם לא תרצה להיות עם מישהוא כמוני.
תגובות (4)
אהבי את הכתיבה, זה יפהה
וזה כל כך עצובב,
תמיד בגלל פחד, ביישנות, אגו,
תמיד בגלל זה אהבה כל כך גדולה, וכל כך מיוחדת, ויפה,
אז היא מתבזבזת… :\
וואיי זה מהמם
ואווווו אהבתי כול כל אהבתי את דרך החשיבה שלך
איך שכתבת את זה משתי צדדים גם שלו וגם שלה
והם אפילו חשבו אותו הדבר וזה מה שניקרה אהבה אבל אפחד לא
אומר אותה אחד לשני זה גם מאוד עצוב
אוהבת שרית :)
ממש אהבתי:)