סיפורי אהבה – על נערות פרק 9

פרק 9:
לאחר מכן הגענו לתחנה של הרמת משקולות ומי שהיה התלמיד בתחנה היה הנער שאני מכירה מאתמול!
כשאני והבנות באנו לתחנה שלו אז הוא קרץ לי ולחש לי:
"שכחתי לומר לך, קוראים לי שי"
וחייכתי אליו
"תתחילו" צעקה המורה נועה ברמקול שלה ולאחר מכן היה צליל מצמרר של הרמקול
התחלנו את התחנה, המשקולות היו נורא כבדות, היה כתוב בכל צד שלהן 7 קילו
זה היה המון, כולנו התאמצנו ואז שי ראה שקשה לי אז הוא בא אליי
"קשה, אה?" חייך
"לא כל יום אני מרימה 7 קילו בכל יד" צחקתי
הוא החזיק לי את היד וקירב אותה לבטן שלו, היה לו שרירים, הבנתי שלא סתם שמו אותו בתחנה של המשקולות
"אני יביא לך רק משקולת אחת" החזיק את המשקולות
שלחתי את ידיי לפניו והוא שם אותם והחזיק לי גם את הידיים
"אני מפחד שיקרה לך משהו" אמר
באותו רגע הסמקתי
אף אחד, אף פעם לא ניסה להגן עליי או לשמור עליי, ובדיוק בא הבן אדם שאוהב אותי נורא ורוצה אותי ואמר לי את זה, אין הרגשה יותר טובה מזו, התחלתי ממש לאהוב אותו ואפילו אולי להתאהב בו
"תחזיקי שנייה, אני יעזור לחברות שלך שלא יקנאו" צחק
הוא עזר גם לולה רומי ומאיה משקולת על שתי הכפות ידיים ואז חזר אליי
"אוקיי, אז איפה היינו?" אמר
הוא הניח את המשקולת שהייתה לי על הידיים ברצפה בעדינות, התקרב אליי, התחלתי להרגיש את גופו, התקרבתי גם אני, הוא ליטף את פניי, ובדיוק ברגע הקסום והיפה הזה המורה נועה שרקה והיינו צריכים להחליף תחנה
"מצטערת אני חייבת ללכת שלא יתחילו לחשוב עליי דברים" אמרתי
"בסדר, אבל אנחנו נמשיך את זה אחר כך" אמר לכיוון שלי
הגענו לקפיצה בחבל, קפצתי המון, יותר מ 100 קפיצות
גם בתחנה הזו היינו טובות, ובתחנה הקודמת שי הבין שאנחנו לא כל כך חזקות אבל נתן ציון גבוה לטובת הכיתה שלנו
התלמיד רשם לנו ציון ועברנו תחנה
הגענו לסיום, אחרי שעשינו את כל התחנות, והכריזו על שלושת הכיתות לפי הסדר של המקומות קודם מקום שלישי אחר כך מקום שני ולבסוף הכיתה המנצחת מקום ראשון!
"הכיתה במקום השלישי היא ט'1" אמרה המורה נועה ברמקול שלא עזבה אותו לדקה במשך התחרות
היה הרבה התבאסות מהכיתה שלהם, כנראה הם ציפו ליותר מזה
"במקום השני הכיתה המנצחת היא ט'4!" שוב צעקה המורה ברמקול שכנראה לא הבינה את העובדה שלא צריך לצעוק, כי במילא הקול רם עם הרמקול
"והכיתה, המנצחת השנה, בפעילות הספורטיבית שנתנו לה היאאאאאאאאאא : ט'5 ! " צעקה שוב המורה וזה היה הכיתה שלי
נורא התלהבנו כולנו קמנו מהכיסאות ואמרנו הידד, הכיתה שלנו כנראה מאוד ספורטיבית, כמובן שלא יכולתי להתעלם מהמבטים שג'יימס נתן בכדורגל והרצינות שהייתה לו לשאוף למקום ראשון, הוא נראה תחרותי מאוד
הפרס שקיבלנו היה חופשה של יומיים באילת!
לא האמנתי שזה פרס שהבית ספר מסוגל לתת, בבית ספר הקודם שלי הפרסים היו קרמבו לכל הכיתה, או ממתקים וכו'
שמחנו נורא והיה צלצול וכולם יצאו להפסקה
יצאתי עם ולה
"נו, אז מה היה לך כל כך מוזר אתמול?" שאלה אותי
"עזבי, סתם" אמרתי
"וואו, כל דבר קטן אצלך מוזר, העיקר בסוף את אומרת לא משנה וזה הכי מעצבן" אמרה
"נו, בואי נהנה מהפרס המגניב שהביאו לנו" שיניתי נושא
"כן, איזה כיף, פרס פשוט כיפי" השיבה
חזרנו לכיתה והתיישבתי במקומי שזה היה ליד ג'יימס
"תגידי, היה לך פעם חבר?" שאל
"האמת שלא…" עניתי
"אז באלך לנסות?" אמר