סיפורים-קטע של זיו’צו

אז אני בדרך לראשון לציון יושבת ליד החברה המדהימה שלי ששמה הוא זיו, והיא החליטה שבא לה לכתוב קטע על סיפורים, שהיא כתבה בשפה שלה (שפה נמוכה) במילים אחרות ואני שינית הכול, תגיבו איך יצא לה בהצלחה זיו'צו

רבים מהאנשים בעולם חושבים ורובם גם צודקים בטענתם כי יש להם כישרון כתיבה.
אני לא חושבת שיש לי אחד כזה, אבל אני משתדלת לכתוב סיפורים בכול רגע פנוי, ולמה אני עושה את זה? לשאלה זו יש המון תשובות.

בסיפורים אתה יכול לדמיין לעצמך עולם מושלם, עולם שאותו אתה יצרת, אתה יכול לעשות עולם דמיוני או בעצם משהו מציאותי ומוחשי שהקוראים יוכלו לדמיין כי הוא בקלות יכול לקרות להם.

אתה יכול לדמיין לעצמך את הזמן המקום והסיטואציה, אתה יכול לגרום לזה שהדמויות יריבו או שמא אהבתם תגדל יותר אחד אל השני.

אתה יכול להמציא דמויות מהראש שלך, הדמויות תמיד הם פרי דמיונך, לפעמים הם מושלמות ולפעמים להפך.

אנשים תמיד אומרים ״מה זה סיפורים בהמשכים? נוער שחושב שהוא יודע לכתוב?״ ולא רק בן אדם אחד, אלא הרבה.
אז בואו אני יסביר לכול האנשים האלה.

הסיפורים זה הכיף של הרבה אנשים, הסיפורים זה הדבר שממלא חלל של המון אנשים, סיפורים זה משהו שאת יכולה ליצור אותו בכול שניה ובכול דקה, בכול מקום ובכול זמן, כי בכול פעם שבאה לך ההשראה את יכולה לקחת דף ועט (אפילו באמצע שיעור מתמטיקה) ולהתחיל לכתוב, פשוט ככה.

לפעמים זה נובע משיעמום ולפעמים מתעסוקה ממושכת בדברים אחרים, אבל בסופו של כול יום, אנחנו, הכותבים, חוזרים לדבר שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב…
לכתוב ❤️

אוהבת זיו אהובתי היחידה ❤️❤️