סיפוריי ערסים אנה ועידן פרק 5

" איי שליו אני לא יגיע היום למסיבה קרה משהו עם ידידה שלי אני איתה עכשיו נתראה מחר "
"זאת אותה אחת שאתה לא מפסיק לדבר אלייה ?"
"חחחח כן " כתבתי "היא מושלמת " הוספתי
"תזהר שלא תתאהב בה " הוא כתב
"נראלי שזה קצת מאוחר " כתבתי וחייכתי כשהיא ירדה

נקודת מבט אנה
אחריי שעידן יצא התלבשתי ולקחת את האייפון שלי
10 הודעות מזיו ו 15 מלירן
לירן בערך רק שאל איפה אני ואם אני בסדר וחפר עם הסימני שאלה
שלחתי לו " אני בסדר אני בנתיים אצל ידיד אני חייבת לחשוב על מלא דברים ואז אני יחזור "
שלחתי לו ואת זיו סיננתי
התלבשתי בחולצת סוודר נופל וטייץ שחור ונעליי בית
פיזרתי את השיער הרטוב שיתייבש
ירדתי וראתי את עידן מחייך חיוך כובש , אין הבן אדם מושלם
"מה קורה עידני ?" שאלתי כשהחיוך שלו נהיה קצת חשוד
"לא כלום חבר שלי קרא לי למסיבה אבל ביטלתי כדיי להישאר איתך " הוא אמר ומחייך
"או לא הייתה צריך להישאר בשבילי " אמרתי נוגעת לו בכתף
"זה בסדר אני מעדיף להיות איתך מאשר במסיבת נרגילה של שליו "
"זה מחמיא לי " אמרתי מסמיקה
"רוצה לראות סרט " עידן שאל ואני חשבתי לרגע
"קיק אס 2 ?" שאלתי מחייכת
"את אוהבת סרטים מהסוג הזה ?" הוא אמר מבולבל
"אני לא כזה בן אדם רומנטי כמו שאתה חושב " אמרתי בגאווה
התיישבנו וראינו את הסרט
צחקתי כל הסרט ובסוף נרדמנו
בבוקר קמתי מכוסה בשמיחה חמה ועידן הכין ארוחת בוקר במכנס רגיל ובלי חולצה
יאמהה הבן אדם מושלםםםם ברמות שאין לתאר
"בוקר טוב השף עידן" אמרתי באה מאחוריו ושמה את ראשי על הכתף שלו ומסתכלת מה הוא מכין
"בוקר טוב יפייפיה " הוא אמר מחייך ומסתובב אליי נוגע לי במותניים שגורם לי לצמרמורת בכל הגוף
הסתכלתי בעיניו היפות
והוא בשלי
רק צריך מוזיקה שקטה ברקע וזה כמו בסרטים
והתחלנו להתקרב אחד לשני הוא שם את ידו על צווארי היינו במרחק של נגיעה
היינו קרובים יותר מתמיד כבר היינו בעולם משלנו שאף אחד לא היה מפריע
אבל החיים זה לא סרט ומשהו הפריע לנו לא משהו מישהו
הייתה דפיקה בדלת עידן התקרב ואני מאחוריו הוא פתח את הדלת
ועם המזל שלי זיו עמד שם כנראה כועס שאני מסננת
הוא כנרא לא הבין נכון את המראה שהייה מול ענייו אני הייתי ללא איפור והשיער היה מבולגן ועידן היה בלי חולצה
הוא דחף את עידן אחורה עד שהם הגיעו לקיר זיו היה כועס מאוד
"מה עשית לה !? " הוא שאל בכעס
"כלום זיו לך הבייתה " אמרתי משלבת את ידי הוא מסתכל אליי
"אני ילך אם את תבואי ככה אני יהיה בטוח שתהיי בסדר " הוא אמר בקול שקט בקול שממכר אותי כל פעם מחדש
"זיו אני בטוחה פה בדיוק כמו שאני בטוחה בבית " אמרתי מסתכלת עליו
"בטוחה ? את היית תלמידה מצטיינת פתאום את מכירה בן אדם משום מקום וזה משתנה … צירוף מקרים לא נראה לי
וזה שעשית קעקוע ? זה בסדר אה והוא אמר לך לעשות את זה ? אם כן אני לא יופתע " הוא אמר נוגע לי ביד במגע הנעים שלו
"נפלתי בלימודים בגללך , הקעקוע היה לגמריי הרעיון שלי , זיו אני יחזור אבל לא עכשיו תן לי לנקות את הראש עידן בחיים לא יפגע בי אני מבטיחה לך " אמרתי נוגעת לו בלחי וירדה לו דמעה
"טוב אבל אל תסנני אותי שמעת ! " הוא אמר מנשק אותי נשיקה קטנה בפה והולך ולפני שהוא יצא הוא אמר "אתה נוגע בה אתה מת " הוא אמר ויצא ואני הייתי בהלם וכך גם עידן

נתקעתי בין שני אנשים
זיו הילד הקשוח שתמיד יש לי בעיות איתו
ועידן הילד המושלם שיודע להיות עדין
ולשניהם אני בטוחה שאני מרגישה משהו