סיפורה של יולי(ה) – פרק 3

טוב , דבר ראשון, תקשיבו- שמתי את הסיפור הזה (סיפורה של יולי(ה) ..) בתגית 'סיפורי אהבה' , כי זה באמת סיפור אהבה, אולי עם קצת מתח או משהו , אבל זה סיפור אהבה (וייראו את זה בהמשך, תאמינו לי.. ) בסדר? אוקיי, אז אחריי שהבהרתי את העניין הזה , בואו נמשיך את הסיפור!!!!!!!
**********************
התמוטטתי על הרצפה, כשהמסמך עדיין בידי .
ואז הכל התבהר לי פתאום. למה אמא הרוסה מה'עזיבה' של אנה, ולמה לא ראיתי את אבא מאז, ולמה היא (אנה,) לא טרחה להתקשר ולהגיד שהכל בסדר. שיקרו לי . שיקרו לי במשך 5 שנים שאחותי עזבה את הבית , כשהיא הייתה כבר מתה. אוי גאד…. כמה דברים ליום אחד?!
שמעתי דפיקה בדלת ומיהרתי לפתוח, לאחר שהחזרתי את המסמך למקומו , ואת הסיגריות ואת הכדורים אל השידה. זאת הייתה אמא. היא נכנסה ושמה לב שסידרתי לה את הדברים (דברים=סיגריות , בירה וכדורים…) , והיא שאלה למה עשיתי זאת. "אהה, כי לאק כמעט שבר את הבקבוקים, ורצה לאכול מהסיגריות , אז כדי שלא תכעסי שזה נשבר , ניקיתי קצת .." שיקרתי והבטתי בה מכינה לעצמה קפה.
"תודה יולי." אמרה לאחר שלגמה קצת מהקפה. הנהנתי ההסתובבתי ללכת לחדרי, כשהיא אמרה שמישהו חיפש אותי .
"אהה.. טוב."
"מי זה היה?" שאלה אותי,
"ילד מהכיתה.. "השבתי לה,
"מה הוא רצה?"
"שאני אשאיל לו את הספר לימוד עד שהוא יקבל אחד משלו" אמא?! הכל טוב?! מאיפה ההתענינות הזאת לעזאזל?! מי את ומה עשית לאמא שלי?!!, חשבתי לעצמי כשהייתי בחדר..
שמעתי מוזיקה במשך כמה שעות (אני יודעת אני יודעת.. אין לי חיים.. וזה נכון!!) , ויצאתי לטיול ארון עם לאק, והלכתי לישון בשש וחצי בערב. התעוררתי מאוד מאוחר בבוקר , אז התארגנתי מהר , לקחתי איתי ארנק ורצתי לתפוס מונית, כי את האוטובוס כבר במילא איחרתי . הגעתי באמצע השיעור הראשון, אך המורה לא שמה לב לאיחורי כי היא היית העסוקה בלכתוב משהו על הלוח. התיישבתי במקומי, והתחלתי להעתיק למחברת את מה שהמורה כתבה על הלוח. "למה איחרת?" שאל אותי בלחש רום בעודו כותב .
"התעוררתי מאוחר.." עניתי בלחישה והוא שאל "הלכת לישון מאוחר הא?"
"לא.. הלכתי לישון בשש וחצי בערב.. לא יודעת למה קמתי מאוחר .. " אמרתי וחייכתי אליו.
הוא החזיר חיוך והמשכנו לכתוב . כשנשמע הצלצול קמתי ללכת אל השקדייה אבל נזכרתי שמרוב שמיהרתי בבוקר, לא לקחתי אוכל. בייאוש קמתי אל הקפיטריה וקניתי טוסט וכוס קפה. חזרתי לכיתה כדי לאכול שם, וכשנכנסתי אליה , התחרטתי על זה .
רום עמד באמצע הכיתה כשכ5 בנות מסביבו, מצחקקות בדביליות ומנסות לתפוס את תשומת ליבו. רום חייך אליהן ונראה מרוצה מכל העניין. פתום הוא ראה אותי וחיוכו נמוג . עמדתי שם, בכניסה לכיתה, מחזיקה טוסט וקפה ביד ומסתכלת עליהם בגועל. יצאתי מהכיתה במהירות והתקדמתי אל השקדייה. "רגע! יולי! חכי רגע!" שמעתי את רום צועק לפי שנבלעתי בין עשרות התלמיד שיצאו מהכיתות למסדרון. לא הסתובבתי להביט לאחרו והתיישבתי על הספסל בשקדייה ואכלתי את מה שקניתי בקפיטריה. בסוף ההפסקה נכנסתי לכיתה, ורום התיישב ליידי "למה לא עצרת כשקראתי לך?" שאל אותי,
"כאב לי הראש ולא היה לי כוח לשמוע את מה שיש לך להגיד על זה " עניתי ,ושנינו ידענו מה זה 'זה'.
"טוב אז תקשיבי זה- – "
"עדיין כואב לי הראש." קטעתי אותו.
הוא שתק והתחיל השיעור.
בסיום הלימודים, הוא הלך איתי הביתה , ושאל אם אני באה היום לבאולינג. הנהנתי קלות.
"אנחנו.. אנחנו בסדר? אנחנו בריב?" שאל , ובחר את מיליו בקפידה.
"כן בטח. " עניתי וחייכתי אליו. הוא חייך חיוך רחב ושתק.
"אם תיפגעי ממני איכשהוא תגידי." ענה לאחר כמה דקות שתיקה
"בטח" .
אני באמת יבוא אליו ויגיד לו' רום תקשיב, זה ממש פוגע לראות אותך עם בנות שהן לא אני,' . ברור! זה בדיוק מה שאני יגיד לו! תחח.. בחלומות שלכם..
"אה, תקשיבי, מחר אני ועוד כמה חברים – – "
"מי החברים?" קטעתי אותו,
"אממ.. יואב ובן, אז אנחנו הולכים מחר לבאולינג , רוצה לבוא? " אמר לי.
"אההה.. בסדר. "
"יופי. אז ניפגש מחר בשבע בכניסה לקניון." אמר ונכנס לביתו.
נכנסתי הבייתה , ונשכבתי על המיטה. עצמתי את עניי, ופתאום נשמעו קולות ניפוץ. קמתי במירות אל הסלון, וראיתי המון שברי זכוכית ירוקים, ואת לאק, שילל ממאחור הספה והוציא את ראשו והציץ בי.
נאנחתי והרמתי את השברים אל הפח. ולאחר מכן, הזזתי את כל הסלון (ספות, שולחן, שטיח..) אל המטבח, וטיטאתי את הסלון. רק כששטפתי את ידיי בסוף, ראיתי שדם זולג מידי, וראיתי שהן מלאות פצעים . נאנחתי שוב ומיהרתי אל המרפאה כדי שיחבשו את ידיי, כי לא היו לנו תחבושות..
חזרתי הבייתה, ונשכבתי על המיטה באפיסת כוחות .
נשמעה דפיקה על הדלת ."מה?!" צעקתי וסובבתי את ראשי אלייה.(אל הדלת..)
רום פתח את הדלת, ושאל אם הוא יכול לארח לי חברה . הנהנתי והוא סגר את הדלת והתיישב ליידי.
"מה קרה לך?!" שאל בזעזוע קל, אותו ניסה להסתיר.
"אממ.. אהה.. נחתכתי מהסכין כשעשיתי סלט.." שיקרתי ועצמתי את עניי.
"בטוחה?" שאל אותי בחשש ועניתי לו ברוגז "ברור שאני בטוחה! ממה עוד אני יכולה להיחתך? "
"אממ , למה יש זכוכיות ירוקות ליד שולחן האוכל?" שאל אותי עם מבט מוזר.
"אוי נו.. "אמרתי וקמתי והרמתי את הַיָעֶה שהיה על השולחן בסלון, ואת המברשת מהרצפה.
"לא לא זה בסדר, אני יעשה את זה."מיהר להגיד כשראה שאני עושה זאת בעייפות.
הוא אסף את השברים ופתח את הפח ועצר.
קמתי באיטיות אליו והבטתי במה שהוא ראה- המון שברי זכוכית ירוקים, וכמה בקבוקי בירה ריקים. הפלתי במקומו את השברים מהיעה , וסגרתי את השקית ויצאתי החוצה במהירות . ירדתי במדרגות אל הפח שלמטה , וזקרתי את השקית זבל.
"למה לא סיפרת לי על זה? אני יכול לעזור לך.." אמר רום והופיע על הדרגות, וחסם את דרכי.
"זוז.." לחשתי בעייפות
הוא לא זז ואמרתי "אני לא שתיתי את בקבוקי הבירה האלה! אני לא חתכתי את עצמי בכוונה !! אני לא רוצה את החיים אלה , שיהייה ברור!! אין במה לעזור יותר אוקיי?!!!!" אמרתי לו והרגשתי שאני מרימה את קולי.
הוא זז ורצתי הבייתה . התקלחתי , ומצאתי את עצמי אחריי זה מול דלת ביתו של רום. דופקת עלייה.
לפני שיכולתי להתחרט , הוא פתח את הדלת והוביל אותי אל חדרו. התיישבתי על מיטתו , ואמרתי "מצטערת על מיקודם .. לא התכוונתי להרים את קולי.."
"זה בסדר.. באמת.." אמר, ונשכבתי אחורה על המיטה. הוא נשכב ליידי, ואז הוא התרומם , והביט בי כשהוא על שצד, שעון על כף ידו. הבטנו אחד בשני כמה זמן ואז הוא רכן אליי ונישק אותי. נישקתי אותו בחזרה והוא נשכב ליידי, ואמר "את משהו מיוחד."
חייכתי. "תודה "
"זה מה שאני אוהב בך.", אמר נישקתי אותו שוב. . "לדעתך רום זה שם מוזר?" שאל אותי פתאום.
"לא. לא מוזר, מיוחד." עניתי לו.
"תאמת השם המלא שלי זה .. את הולכת לצחוק.. זה רומיאו .."
חייכתי. "השם המלא שלי זה יוליה" אמרתי לו. "אני אוהבת את השם הזה.." נישקתי ואתו פעם אחרונה ואמרתי לו :"אני צריכה ללכת, בי רומיאו שלי! " צחקתי.
"ביי יוליה! אחלום עלייך בליילה!! " אמר וחייך . נכנסתי הבייתה ושקעתי בשינה עמוקה.
הלכתי בבוקר עם רום לבצפר, ושאלתי "אז.. על מי חלמת?"
"על מישהי מאוד מיוחדת.. היא יפה וחמודה, ואני אוהב אותה מאוד.."
צחקקתי "אני מקווה שזאת אני…"
"ברור שזאת את !!!" אמר ונישקתי אותו . הוא חייך ונכנסנו לכיתה.
היום עבר בשעמום , ובסופו רום הזכיר לי שיש היום באולינג. הנהנתי ונכנסתי הבייתה, אחריי שנפרדתי ממנו בנשיקה. התקלחתי ולבשתי ג'ינס קצר בצבע תכלת משופשף, וגופייה אדומה עם כתפיות דקות, נעלתי את האולסטאר הלבנות שלי, וענדתי את השרשרת שאנה נתנה לי, שרשרת לב כסוף שפותחים אותו, ובתוכו יש תמונה שלי ושלה. זה מיזערי אבל יפה, והעברתי על עניי עיפרון שחור ויצאתי מהבית, אל הקניון.