סיפורה של היילי VI

המשך של:
https://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-v.html
כשלוש שעות מאוחר יותר כול האישורים נחתמו כבר וליה והיילי דידו מפתח בית החולים אל המונית שהוזמנה להם לשדה התעופה. הארי הקטן הסתובב סביבן בחוסר סבלנות ומעט בתסכול ועשה להיילי סחרחורת רצינית, לא שהיא אמרה משהו. היא לא אמרה כלום. למעשה, אף אחד משלושת האחים לא אמר דבר כול הדרך לשדה התעופה, כול הזמן בו המתינו שם וגם לא במהלך הטיסה המפרכת מלבד כמה אנקות כאב מצד ליה כשקו החתך שלה מהניתוח התקמט במעט או נתקל בדבר מה ועורר בה כאב עז. היא בהחלט לא הייתה מוכנה לטיסה שכזאת אך נראה שלדיוויד לא איכפת ואם לאמה הייתה דעה בנושא היא שמרה אותה לעצמה.
וכך מצאה עצמה היילי, יושבת ליד המעבר, לידה ליה הישנה בקושי והארי המנומנם, שולחת מבטים מפעם לפעם אל אמה ודיוויד שבצד השני של המטוס, ישנים, אוכלים או צופים בסרט כזה או אחר על המסך. היילי עצמה לא עשתה דבר מבין אלו. היא רק צפתה באחיה הישנים כשומרת עליהם ושלחה שוב ושוב מבטים אל דיוויד המחייך ברשעות מתוך שינה, או לפחות כך נראה לה, סביר להניח ששאר נוסעי המטוס לא ראו את הרשעות הטהורה שבחיוכו.
כך או כך לאחר שעות מרובות של טיסה, הרבה קריאות בצרפתית ואנגלית במערכת הכריזה, שלושה סבבים של דיילות המחלקות מים וקצת אוכל ברחבי המטוס ופעם אחת אפילו התחלה של סרט משעמם שלמזלה, היילי לא הספיקה לראות את רובו, הם הגיעו ליעד. אמריקה.
שלושת הילדים המנומנמים ירדו מהמטוס בערפול, חוברים לאמם ודיוויד לאחר מכן, אוספים את המזוודות שלהם ופונים לשירותים שביציאה מהטרמינל, היילי וליה עם אימן והארי עם אביו, מתכוננים להחליף זהויות פעם אחת נוספת.