סינדרלה?! פרק תשיעי

היינו שרועים על הדשא ראשי על חזו, ידו על ראשי והוא צוחק… וליבי דופק בפול טיים ג'ובס
"נו זה היה כ"כ מפחיד?" שאל מצחקק
"זה היה אמור לכאוב לך" והתרוממתי ממנו
"אווץ'?" אמר ממשיך לצחוק בו זמנית שהוא מתרוממם מהריצפה "זה עוזר?"
"חחח, אתה ממש מצחיק" זה הזכיר לי את הפעם הראשונה שבאמת דיברנו
"כן, כן, אני יודע" אמר מחייך חיוך מקסים- סליחה מכוער.
ואז הרמתי את הראש-
מה שנגלה לעיני זה גינה קסומה מלאה פרחי בר יפיפיים.
"וואוו" אמרתי "איזה יפה כאן"
"אממ יפה כאן, טוב אני זז" אמר והתחיל ללכת לכיוון שביל שמוביל לכביש הראשי של העיר.
"רגע- לאן אתה הולך?" אני לא נשארת כאן לבד
"פחחחח לטייל, לאן את חושבת שאני הולך?"
"לבד?"
"אני לא רואה פה עוד משהו" הלו, אני פה חצוף! עשיתי לו פרצוף מעוצבן! "אה, רגע את פה, נכון" חח חמר טוב שנזכרת"
"את רוצה לבוא איתי?" שאל, נראה לך אחרי ההשפלה הזאת אני אלך איתךךך???? אה??? אה????.
"לא!!" אמרתי נחרצות, הוא חייך.
"טוב, בסדר, אל תבואי" אמר והתחיל ללכת לכיוון השביל, שהוא לא נראה באופק התיישבתי לי על אבן גדולה, והתחלתי לחשוב.
מה קורה לי, למה כל פעם שהוא נוגע בי אני מתחשמלת, מה לא בסדר איתיי… לא יכול להיות שאני… שאני…. לא ממש לא… אין סיכו… ואז הגיע ה-
"בווווווווו"
"אהעאהעאעהאעהאעהאעה" איתי!!!!!
"מפגר, סתום, חולה נפש, זה מ שאתה, הבהלת אותי- אידיוט" איתי התפוצץ מצחוק
"תעוף ממני, למה חזרת?? אה? אידיוט?" אמרתי עצבנית
"היית.. ריכה….. ראו…לראו… את.. הפרצו.. שלך!!" אמר צוחק
"מה?" אמרתי בפרצוץ מבולבל
"ז"א היית צריכה לראות את הפרצוף שלך"
עשיתי לו עוד מבט מרוגז "בשם האלוקים למה חזרת? לך לטייל"
"ראיתי שלא יצאת מהחצר אז באתי לקחת אותך מפה"
"למה?"
"מה את לא יודעת?"
"יודעת מה??" ואז נזכרתי, -טיפשה- המסטולים שבאים לפה זה אמיתי.
"שיש כאן מסטולים סוטים שבאים לפה מפעם לפעם?"
"אה, זה אמיתי?? אבל המקום הזה כזה יפה!!"
"אממ זה לא אומר שמסטולים לא אוהבים מקומות יפים ושקטים שאפשר לקחת לשם בחורות ולהפשיט אותן ו.." קטעתי אותו
"בסדר קלטתי את הפואנטה, בוא נסתלק מפה" יצאנו מהשביל לרחוב הראשי
"אז מה נעשה?" שאל ועלה לי על כל העצבים
"נעשה? ביחד?"
כן, אם את רוצה"
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב חמוד, אתה לא יכול לעשות את כאילו אני לא קיימת מבחינתך, ואחרי דקה לעשות את כאילו אני קיימת"
"אני עשיתי אותך לא קיימת?" שאל מתמם
"סליחה?! אם משהו אומר לך ואני מצטטת כן:'אני לא רואה פה עוד משהו' בזמן שאתה שם מה היית מרגיש?"
"צחקתי איתך, אני לא הייתי משאיר אותך שם לבד בחיים." אמר וחייך, חיוך שגם ללב שלי להפסיק לפעום לשנייה, אבל בכל זאת הייתי קשוחה.
" אני לא אוהבת שצוחקים איתי ככה" אמרתי וסובבתי את הראש.
"נו… סליחה…. אני לא התכוונתי, נו בואי אני יקנה לך גלידה"
"אני לא רוצה גלידה ולא טובות ולא נעליים"
"לא הצעתי לך נעליים, רק גלידה שאני רוצה לקנות לא מעניין אותי אם את רוצה או לא" עכשיו הוא תפס את ידי וגרר אותי לגלידרייה…