"סינדלה?!" פרק ראשון

" נופר חכי לי אני באה נלך ביחד הביתה" צרחה ליבי
נעצרתי והסתובבתי אלי מחייכת, אולי היא תוכל לעזור לי? שבוע שעבר שמעתי את אמי אומרת לאבי שאין כסף לשלם לחשמל אז חשבתי אולי אני יצא לעבוד וכך לאמי ישאר דמי הכיס שלי.
"יו ליבי איך אני צריכה עבודה" שמעתי את עצמי אומרת, ליבי חייכה ואמרה "במה?? מלצרות? מוכרת?"
"לא, לא נראה לי שאני יסתדר בכאלה עבודות, חשבתי אוליי בכיוון של בייביסיטר"
ליבי חשבה לרגע "לא יודעת, נופר לא שמעתי על בייביסטר אבל אם אני ישמע אני יגיד לך ראשונה"
"משק בית?" שאלתי מקווה אוליי
"משק בית? את רצינית?" שאלה בתימהון
"כן, מה רע בזה?"
"לא יודעת" משכה בכתפיים "אני ישאל את אמא שלי היא בטח שמעה "
"יש" חיבקתי אותה "אין את כזאת חברה טובה תודה!!" אמרתי בדיוק שהגענו לביתי
"ביי מאמי אני עולה" אמרתי לה
ביי סינדרלה" צחקה
"ממש מצחיק……"
התחלתי לעלות במדרגות ושמעתי מוזיקה רועשת וחשבתי לעצמי מי שם מוזיקה בכזאת עוצמה?
********************
"שלום…" נכנסתי, והמוזיקה הלמה לי בפרצוף לא האמנתי רק הבוקר סידרתי כאן, הכל היה מהפכה אחת גדולה, כל הכריות בערימה על הרצפה ואופיר וכפיר התאומים המעצבנים ביותר בעולם קופצים עליהם וכל הפרצוף שלהם מרוח בשוקולד והמוזיקה בקולי קולות!!!
הנמכתי את המוזיקה "אמא מה קור"….. התחלתי לצרוח ומא שלי הופיעה "נופר כפרה באת מוקדם בואי תעזרי לי"…
" דיי נמאס לי אתם לא יכולים לשמור קצת על סדר, אני עכשיו לא עושה כלום" טרקתי את הדלת של חדרי המאולתר שהיה פעם מרפסת ונעלתי אחריי אוף…… מה הם חןשבים שאני איזו מנקה שלהם שאני איזו סינדרלה שלהם הטלפון צילצל -ליבי ישר חשבתי לעצמי "הלו"
"מה קורה? שמעתי את קולה המוכר קולה של ליבי.
"בסדר ככה" אמרתי בייאוש
ליבי ששמע את הייאוש בקולי ואמרה "את שומעת אני רוצה ללכת לקניון לקנות מעיל את באה?
"ממממ אני צריכה לעזור לאימא שלי"
"בסדר אחריי זה…"
"את יודעת מה בסדר"
"אהה" אמרה " בקשר לעבודה אז אמא שלי שמעה על משק בית אבל היא אמרה שבגלל הגיל אז היא תרצה פעם ראשונה נסיון היא תשלם לך אבל זה לא אומר שהיא תרצה עוד פעם "
"כן אני מבינה.. זה גם טוב"
"טוב אז באיזה שעה?"
"מה באיזה שעה" אמרה לא הבנתי
"את יכולה לבוא לקניון"
,אהה אני לא יודעת, נראה לי עוד שעתיים"
"בסדר אז נתראה"
"ביי מאמי,"
בייי סינדרלה"