סייבורג-פרק 6

לאחר מספר רגעים הכניסו הרופאים את איימי לאחד מחדרי האישפוז וחיברו לה עירוי דם ונוזלים.
קייל שוחח עם הרופאים בעוד איימי ישנה.
מספר רגעים לאחר מיכן היא התעוררה,מבחינה בו יושב על הכיסא.
כשהוא,אינו יודע כי גורמים צבאיים בעקבותיו.הם רוצים אותו.
"קייל?"היא הבחינה בו.
"ישנת.."הוא חייך אליה,חיוך קטן,סורק אותה בעיניו היפייפיות.
"כואב לי.."היא אמרה,מבחינה בירכה החבושה.
"את תהיי בסדר.."הוא הרגיע אותה,"אין עצמות שבורות.אין דימומים פנימיים.
את רק פצועה ומבוהלת.זה יעבור לך."
"..תודה.."היא חייכה אליו.
כשהוא יוצא מהחדר.
"קייל!"היא קראה לעברו.."אל תלך!"
איימי לא ידעה שהוא סייבורג.
לא היה לה מושג שהוא לא אלא ,מכונה.
מכונה עם שלד מתכתי.
שהצבא רוצה לקחת אותו,לתכנת אותו ולהשתמש בו כחייל-על.
ללא רגשות.הכל טכני.
גבר יפה תואר,חצי אנושי עם לב פועם,דם זורם ושבב במוח.
היא הייתה בטוחה שהוא גבר צעיר,רגיל.שסתם ניסה לעזור לה.
קייל נשאר איתה לבסוף בבית החולים.עד שהיא החלימה והתאוששה מההלם.
הוא הביט בחלון כשמבלי שהרגיש,אחזה איימי בידו,כשידו אוחזת בידה,חזק.
הוא נאנח..מסובב את ראשו אליה.
רגע שקט.ללא מילים.איימי הביטה בו.
"אייך זה שאין לך חברה,קייל?"היא שאלה,מביטה בו.
"…אני מתרחק מקשרים רומנטיים."הוא ענה.
כשתוך מספר רגעים היא נרדמה.
קייל הביט בה ישנה במשך כל הלילה.
ביום לאחר מיכן היא שוחררה מביית החולים.
"אני הולך,"אמר לה קייל,"תשמרי על עצמך,ילדונת.."
"רגע..זאת אומרת שאני לא אראה אותך יותר?"היא שאלה.
"אני חייב לחזור לחיים שלי.."הוא ענה לה.
"החיים שלך?"היא שאלה.
"אני חייל."הוא אמר,"מתגורר בבסיס צבאי קרבי."
"..אתה חייב לעזור לי.."היא התחננה בפניו.
"..מה קרה?" הוא שאל אותה.
"החבר שלי.."הזכירה לו.
"..אני אגיד לך מה נעשה: ניסע למלון דרכים הרחק מיפה ונשאר שם."הוא הציע.