סייבורג-פרק 3

קייל הסיר מגופו את מכשירי הניטור.
קצב ליבו עלה וכמו כן חום גופו.
"לאט לאט.."ענה הרופא,כשהוא כושל לפתע ונופל.
גופו עדיין מעט חלש.לא פלא.הוא שכב כך במשך שבועות.
ידרש לו מעט זמן עד שיוכל לעמוד על הרגליים שוב.
"למה אני נופל?"שאל קייל.
"השרירים שלך עדיין חלשים.צריך לחזק אותם."הרופא הסביר לו.
הוא החל מתאמן בכדי לחזור לכושר הקרבי שלו.
ולא תאמינו,תוך זמן קצר הגוף שלו חזר לעצמו.
"אלי.."הוא חשב עלייה,"אני חייב לראות אותה."
כמו כל גבר מאוהב,הוא החל מתלבש ויוצא בדרכו אליה.
הוא השתמש בחיישנים שלו בכדי לאתר רכב פנוי.
כשמצא הוא נסע בדרכו אל ביתה של אליסון.
הוא החל לחוש את העוצמה שהעניקה לו המערכת.
הוא טס על הכביש בדהרה.
מגיע במהירות מופרזת לביתה של אליסון.
אליסון ישבה לפינת האוכל שלה,אוחזת בתמונה האחרונה שלה עם קייל.
כשדמעות זולגות מעיניה.
כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת.
אליסון ניגשה.פתחה את הדלת.
"קייל?"היא הביטה בו כאילו ראתה רוח רפאים.
"..אלי.."הוא הביט בה,שמח לראות אותה,כשהיא מתפרצת לזרועותיו בחיבוק חזק.
"אני חשבתי שאתה מת!"היא קרא.."באותו יום הם אמרו לי שאתה…"
"..אני אוהב אותך."הוא אמר..
"קייל..אני.."היא אמרה.
"אלי.."הוא הביט בה.
"אתה נראה כל כך טוב.."היא אמרה לו,מביטה בו.
"איפה טבעת האירוסין שלך?"הוא שאל,בוחן אותה..
"..קייל..אנחנו צריכים לדבר.."היא אמרה.
"לדבר??"הוא ניסה להבין אותה.
"אני מצטערת..דברים השתנו ו.."היא החלה לומר.
"..יש לך מישהו אחר.."הוא הבין בעצמו וקם מהכיסא.
נבגד.
"קייל,חכה..אל תקפוץ למסקנות.."היא אמרה,מנסה לגרום לו להשאר.
"..בחייך,אלי..אני פשוט הרגשתי את זה.."הוא אמר שוב.
"חשבתי שאתה מת!"היא אמרה..
"שישה שבועות?..לא יכולת לחכות לפחות שה"גופה שלי" תתקרר?"הוא קרא,יוצא מהדלת עצבני.
זועם.
באותו הרגע,הוא כיבה את כל האנושיות שלו והחל לפעול כמו רובוט.
מתוך אינסטינקטים,ללא רגשות.
הוא נעשה קשוח וחסר רגשות.