סייבורג -פרק 22

לאחר שנדם ליבו של קייל.
הוסיף מפקדו להלחם עליו.יותר נכון על גופו.
"אין מה לעשות.."אמר הרופא שטיפל בו,"הוא מת."
כשמפקדו לוקח כבל בכדי להפעיל את ליבו כמו מצבר של אוטו.
"תתרחקו!"הוא קרא,מניח את הכבל החזה של קייל.
הוא ניסה זאת פעם אחת,כשהמוניטור הראה,קצב לב.
"יש קצב!"קרא מפקדו.."הלב פועם.."
"לא להרבה זמן.."אמר הרופא,כשהם נאבקים בניהם.."גם אם תקח אותו עכשיו,הוא ימות תוך זמן קצר . אתה עלול לגרום לו להפרעות חמורות בקצב הלב.מבחינה רפואית,מה שעשית הוא דבר חמור.זה עלול לשתק אותו."
בעוד קצב ליבו של קייל הופך לא סדיר ומסוכן.
"גרמת לו לדימום פנימי."ענה הרופא,"אבי העורקים שלו נקרע.הוא ימות."
"תציל אותו!"קרא המפקד,"תנתח אותו.."
"לא יכול."ענה הרופא,"אסור לי.."
"אני לא מבין.אתה תתן לו למות?"שאל המפקד.
"זה מה שהוא ביקש מלכתחילה!"קרא הרופא,כשהדופק של קייל נמוג.
הוא מת.כל תכניותיהם של אנשי הצבא להשתמש בקייל כלוחם על נגוזו.
הם לא זכו אפילו לאמן אותו ולהפוך אותו לסייבורג לוחם.
הלב שלו ויתר במאבק.
קייל נקבר ליד איימי,כפי שביקש.
ולא בבית הקברות הצבאי.
כשכעת,הם לא יפרדו לעולם.
ליד קברו עמדה אליסון,חברתו שבגדה בו.
היא הזילה דמעות.
בכל זאת,היא עדיין אהבה אותו.
בעוד איימי וקייל יושבים להם מחת לעץ יפייפה,זה בזרועות זו.
חולקים נשיקה מדהימה.
כל כך מאושרים ביחד.
"אני כל כך אוהב אותך,איימי.."הוא אמר בין נשיקה לנשיקה.