סייבורג-פרק 20

"איימי.."לחש קייל בחדר האפל.הוא לא מצא אותה שם.
עד מהרה טפחה המציאות האוימה על פניו.
איימי מתה.היא נפטרה תוך זמן קצר ממחלת הקרינה.
היא ספגה כמות איומה של נשורת רדיואקטיבית.
נורא מה שזה גורם לגוף האנושי. או כל גוף חי.
"איימי איננה,קייל.היא נפטרה."אמר לו הרופא,שטיפל בפציעה הקטנה בראשו.
היה לו חתך קטן מההתמוטטות שלו על הקרקע.
"לא."הוא קרא,לא מאמין.."לא,זה לא יכול להיות..ראיתי אותה,נגעתי בה,נישקתי אותה."
"חטפת מכה בראש."אמר הרופא.."סבלת מכמה שעות של אובדן הכרה."
"..קייל שכב במיטה,מביט בתקרה הלבנה,מנסה לשקוע בשינה עמוקה.
להפגש איתה שוב.העובדה שהיא נפגעה מהקרינה והוא לא,חלחלה בתוכו כרגשות אשם נוראיים.
הוא היה מתחלף איתה בשנייה.במשך כל הלילה הוא ניסה להרדם.
עד כי שוב שקע בשינה עמוקה.
נפגש שוב עם אהובתו.מאושר איתה,במקום המסתור היפייפה שלהם.
איימי שכבה על כר הדשא כשקייל רוכן מעליה,מלטף את פניה.שום דבר לא יכול לפגוע בהם שם.
"אני כל כך אוהב אותך.."הוא אמר לה,מלטף אותה,כשהיא מדביקה לו נשיקה.
בפניו עומדות שתי אפשרויות:להצטרף לתכנית הקרב של הצבא ולוותר על החלק האנושי שבו או לחלום את איימי כל לילה.
"אתה לא יכול לשאר בחלום לנצח.."אמר הרופא.
"אני יכול לנסות כל לילה.."אמר קייל,חושב עלייה.
שכן,הוא יודע ומבין כי היא מחכה לו בעולם אחר.
וכל מה שהוא רוצה זה אותה.
"כל בוקר תאלץ להתעורר.."אמר הרופא.
"ומה אם..?"החל קייל לומר.."מה אם אני לא רוצה להתעורר..?"
"מה?"שאל הרופא מנסה להבין את פשר דבריו של קייל.
"אני לא רוצה להתעורר.."אמר קייל.."תגרום לי להשאר איתה.לנצח."
"אני אאלץ להזריק לך חומר הרדמה."אמר הרופא בצער.
"זה מה שאני רוצה.."אמר קייל…"אני רוצה להיות עם איימי. לנצח."
"הלב שלך יפסיק לפעום.אתה תמות."ענה הרופא,מסביר לו את התהליך.
קייל הביט בו בעיניים עצובות.
שטופות דמעות..
קייל שכב על המיטה,כשהרופא מחדיר לו עירוי לווריד.
"אתה תרגיש מין תחושת ריחוף.."אמר לו הרופא,כשהוא מחובר למוניטור.