סייבורג-פרק 17

קייל ואיימי נסעו העירה כשהם קשובים לחדשות.
חולפים על פני העיירה הסמוכה בשעטה מהירה.
נשמעה אזעקה.
היו אלה רגעי איימה.
קייל לחץ חזק על הגז.הם הגיעו למקום מסתור ונכנסו לתוך מקלט שנכרה בדרכם.
לפתע נשמע פיצוץ אדיר שהרעיד אותם ממקומם.
הם חיבקו זה את זו כשבפנים הלבבות שלהם פועמים במהירות.
.כשאור מסנוור עוטף את השמיים.
הכל מסביב החל בוער.אש.
אש גרעינית החלה פורצת,שורפת הכל.את כל מה שחי.האש כילתה את הכל.
גל ההדף העצום,גילח את כל פניי הקרקע.
"מה זה היה?"שאלה איימי,נסערת.
"פיצוץ גרעיני."ענה קייל,גם הוא מעט מבוהל.
"אנחנו חייבים לזוז,"אמרה איימי.
"איימי אם תצאי החוצה את תמותי!"הוא אמר.."לי לא יקרה כלום כי אני סייבורג.את עלולה למות ממחלת קרינה נוראית."
"אני גם ככה אמות.."אמרה איימי,מתה מפחד.מפניי העתיד לבוא.
"לא."אמר קייל,"אני לא אתן לך."
"למה בכלל נקלענו למצב הזה?"בכתה איימי.
"..זה כנראה מה שהיה אמור לקרות.."אמר קייל.."נקלענו לכדי אסון.אסון במימדי ענק."
מספר שעות לאחר הפיצוץ,הוסיפו הזוג לשבת מחובקים בחושך.כשיש להם רק זה את זו.
מאוחר יותר הם המשיכו בדרכם אל העיר הגדולה.עדיין הייתה נשורת גרעינית באוויר.
בכדי להתרחק ממקום הסכנה.
"אני לא מרגישה טוב.."אמרה איימי.
"מה קורה לך?"הוא שאל,כשהיא רועדת מקור.
"קר לי.."היא אמרה,רועדת כולה,כשהוא מכסה אותה בג'קט שלו.
"את בוערת!"הוא קרא,מניח יד על מיצחה.
"קייל..קייל.."היא אמרה.."אני לא רוצה למות.."
"את לא תמותי.."הוא אמר,מרגיע אותה..כשלפתע היא הקיאה דם.
קייל הביט בה מודאג,נוהג ובידו השניה ליטף אותה.
למרות שהוא ידה שאין מה לעשות.הוא רצה לנסות לעזור לה.
ההקאות הלכו והחמירו.מרגע לרגע.איימי בערה מחום.
הוא יודע שהיא הולכת למות.
כאב הלב לך והתגבר בתוכו.