סייבורג -פרק 12

קייל ואיימי שכבו זה לצד זו במיטה.
קייל הביט בה,ללא מילים.העיניים שלו ריצדו.
סורקות אותה.
כשהלב שלו כמעט מתפוצץ מרוב התרגשות,שהלכה וגאתה בתוכו.
מלטף אותה,נוגע בה,נושם אותה לתוך תוכו.
כשהסנסורים שלו מרגישים לפתע,תחושת סכנה.
משהו שצפוי לקרות.
איימי נרדמה לצידו.הוא נשק לראשה,מחליט כי הוא ישמור עלייה במשך כל הלילה.
הוא,כידוע,אינו ישן.הוא סייבורג.
למרות כי כעת,תחושות ורגשות מתחילים להתעורר אצלו.
כעס,דאגה,חששות.
המערכת הביו-טרמית שלו פועלת כראוי ובהתאם לתחושות.
שכן,ברגע שייפול לידי הצבא,הם פשוט יימחקו לו את הזיכרון ויתכנתו אותו מחדש.
יחליפו לו את השבב האלקטרוני.
"אני אמות למענך.."הוא לחש לה,בעת שישנה.
כשבבוקר,נשמעו דפיקות חזקות על הדלת.
"רב סרן מאסטרס,אנחנו יודעים שאתה שם!"נשמעה קריאה.
"עיזבו אותנו בשקט! הניחו לנו!"קרא קייל.
"אם לא תפתח נאלץ לפרוץ את הדלת!"נשמע שוב הקול.
קייל שתק,מעיר את איימי כשהם מתרחקים מהמיטה ויושבים צמוד לקיר של השירותים.
"אל תשמיעי קול.."הוא לחש,מחבק אותה חזק.
"קייל!!!!"נשמע שוב הקול.
"אני מזהיר אתכם.אני חמוש!!!"קרא קייל,שולף אקדח מכיסו.
נעזר בחיישנים שלו,בכדי לחפש מפלט.
"צא החוצה עם הידיים על הראש!"קרא אותו האיש שפנה אליו.
"אל תפגעו בבחורה!"הוא ביקש מהם,"היא לא שייכת לסיפור הזה!"
הדלת נפרצה בסערה וחוליית שוטרים צבאיים פרצו אל תוך החדר.
קייל החל להאבק בהם כשאיימי יושבת על הריצפה,צופה בו נאבק.
"איימי!! בירחי.."הוא קרא.
"..כמה רומנטי.אתה מאוהב."אמר המפקד.."אל תדאג,לא לזמן רב."
"אתה יכול לקחת מה שבא לך..אבל לא את הלב שלי."הוא אמר,"אני חיי כל עוד הוא פועם."
"..אתה מאיים בהתאבדות?"שאל המפקד.
"..אוליי..אני לא פוחד מהמוות."הוא אמר בפנייהם,כשהם מצליחים לתפוס אותו בכוח
,מכבים את ספק הכוח שלו. ואוזקים אותו.
"קייל!!!"קראה איימי.."אל תפגעו בו!"
את איימי הם לקחו לניידת הקטנה.
קייל הוכנס למיניוואן משטרתי משוריין.
הם החלו לנסוע לכיוון הבסיס הצבאי.
במהלך הנסיעה,חיישניו של קייל הצליחו לגרום להתאוששות המערכת.
הוא הפעיל את עצמו מחדש.
שובר בכוח את האזיקים.
ללא הרף הוא תלש את הדלת המשוריינת וטיפס אל הגג.
כשבבת אחת הוא הצליח להפוך את הוואן.שני השוטרים שישבו מקדימה נפצעו.
כשדלק דולף מהמיכל והמנוע נשרף ומתחיל לעלות באש.
"מה לעזאזל….??"קרא מפקדו של קייל,כשאיימי מביטה,מאושרת.
כשהם נעצרים.
מפקדו של קייל יצא מהרכב,כשמבלי שהרגיש,קייל לקח את ידה של איימי .
"זהירות!!!!..זה עומד להתפוצץ!!!"הוא קרא,בורח איתה למקום מיסתור.הם ברחו אל תוך היער.
"מאסטארס!!!!!!!!!!!"קרא המפקד של קייל מוריד את הראש,כשלפתע נשמע קול נפץ.
המיניוואן התפוצץ.
"איפו אנחנו?"שאלה איימי.
"אני לא יודע.אבל נהייה בטוחים כאן.לפחות עד שנמצא מקום אחר.."הוא אמר לה.
"..תודה.."היא הודתה לו.
"על מה?"הוא שאל.
"..ששוב הצלת אותי.."היא חייכה אליו.
"אין בעד מה.."הוא ענה במין חצי חיוך כובש.העיניים שלו ברקו.
איימי וקייל הלכו התוך היער עד שהגיעו לבקתה קטנה.
שם גרו אימא ובתה המתבגרת.
הם דפקו בדלת..פתחה את הדלת,אישה עם שיער בלונדיני צבוע.
"שלום,הלכנו לאיבוד פה בסביבה..האם נוכל לשהות כאן הלילה?"שאלה איימי.
"מי אתם?"שאלה האישה.
"קייל ואיימי..אנחנו זוג נשוי,טרי..יצאנו לטיול והלכנו לאיבוד.."ענתה איימי.
"זוג נשוי?"שאל אותה קייל בלחש,שהן לא יישמעו אותו.
לאחר שנכנסו השניים והתמקמו בחדר האורחים שניתן להם,ישבה הבת בסלון עם אימא שלה.
"איזה חתיך!!"היא אמרה לאימא שלה.."ראית את העיניים שלו?"
"קארן,הוא נשוי."אמרה לה אימא שלה.."אישתו איתו.וגם היא יפייפיה."