סיגריה אחרונה- פרק 36

המכה שקיבלתי מגבע הייתה קשה מנשוא. מיששתי את הפנים שלי, הרגשתי קצת דם על הפנים שלי. ניסיתי להילחם בכאב. " בן זונה " אמרתי. זו הפעם הראשונה שקיללתי, אלא המילים היחידות שרציתי להגיד. הכאב וההטרדה, הטראומה שהרגע חוויתי, מכל הדברים שעברו עליי את זה פשוט לא יכולתי לקבל. רציתי להיאבק על זה, רציתי להיאבק על המקום הזה שהכניסו אותי אליו, שההורים חולי הנפש שלי חשבו שהוא יהיה לי טוב, והם הכניסו אותי למקום שבסופו של דבר יגרום לי בעצמי לרצות להתאבד, להיות השנייה בין המשוגעים של בית הספר שמתאבדים פה. לא יכולתי לסבול עוד שנייה פה בבית הספר.
ניסיתי לקום, הכאב בפנים הימם לי גם את כל הגוף. למרות שהיה מאוחר החלטתי לצעוד למגורי הבנים וללכת לחדר של יותם. דפקתי במהירות על הדלת, התפללתי שהוא יהיה בחדר. הוא פתח לי את הדלת וכשהוא ראה את הפרצוף שלי, כשאפילו אני לא ידעתי איך הוא נראה הוא נתקף בהלה.
" מה קרה לך?! " הוא שאל ואני נכנסתי מהר לחדר. התיישבתי על המיטה שלו ולא הפסקתי לבכות. הבכי פשוט בא במהירות. יותם הביא מגבת קטנה לניקוי ידיים והרטיב אותה במים ומבקבוק המים שלו. הוא התחיל לעבור על הפרצוף שלי ולנקות אותו קצת, הרגשתי שאני מלוכלכת ומלאה בדם. לא היה אכפת לי שיותם רואה אותי ככה.
" מי עשה לך את זה? מי המניאק שעשה לך את זה? ".
" יותם.. " נאנחתי בעצב. הוא החזיק לי חזק את הידיים וניסה להרגיע אותי. "ליזי די תירגעי.. בואי תספרי לי מה קרה ".
" יותם.. " שוב פעם אמרתי, " כמה זה נורא? ".
" את יפה מידי כדי שזה יפריע לי " הוא צחק, " וזה בסדר אני מתגבר על זה, פשוט רואים שחטפת מכה. הבעיה היא שזה נראה שמישהו הכה אותך, לא שנפלת או משהו.. ".
" זה בדיוק מה שקרה ".
" מי זה? סלע החרא? אין אני ארביץ לו ".
" זה לא הוא.. זה גבע ".
" גבע?! גבע המורה לאומנות?! ".
" אולי מורה להטרדות.. " אמרתי.
" מה? " הוא שאל לא מבין.
" יותם, גבע הטריד אותי מינית עכשיו. הוא לקח את היד שלו ושם אותה על הירך שלי ולאט לאט עלה ועלה לכיוון אתה יודע מה. הוא הסתכל עליי ואני נשבעת שהמבט שלו בעיניים היה המבט הכי מפחיד שראיתי בחיים. היה לו מבט של פדופיל, מבט של רוצח. אני בחים שלי לא פחדתי כמו שפחדתי קודם. הוא לקח את היד שלו ונגע באיזור החזה שלי ואני ניסיתי להתרחק. אני רציתי לתת לו סטירה אבל כשהתקרבתי אליו בכעס הוא הימם אותי עם אגרוף. הוא ברח ולקח לי כמה זמן עד שהצלחתי לקום ולבוא לפה, זה המקום הראשון שרציתי לברוח אליו, רק עלייך אני סומכת עכשיו " אמרתי לו והדמעות יצאו ויצאו בלי לחשוב.
" את חייבת להתלונן " הוא אמר וליטף את ראשי.
" למי בדיוק? למורים שלא סובלים אותי או לתלמידים שלא מסמפטים אותי? לכל המשוגעים האחרים שיש פה בבית הספר? ".
" לגלית " הוא אמר, " היא סומכת עלייך, את בעצמך אמרת לי. היא תקשיב לך והיא תנסה לעשות משהו.. ".
" זה כל כך קשה.. " אמרתי לו, " בית הספר הזה, המסגרת, למה אני בכלל פה? אני מרגישה שאני לא חשובה לאף אדם, שחושבים שאני סתם משוגעת אז תוקעים אותי פה. אני הבנאדם הכי נורמלי במקום הזה! המקום הזה מלא באנשים פסיכים שמטרידים אותך, יורדים עלייך ומרביצים לך בלי לחשוב פעמיים. בשביל מה אני צריכה את כל החרא הזה?! ".
" ליזי די.. " יותם אמר מיואש, " אני לא יכול לשמוע אותך בהתפרקות הזו. תנוחי ותשני פה, אני אשמור עלייך הלילה, פשוט תירגעי. את עברת טראומה, אני מקווה שאת חזקה מספיק כדי לעבור אותה ולישון בשקט כי את זקוקה למנוחה ".
" יותם אני לא יכולה להירגע.. " נאנחתי, אתה בכלל לא מבין מה אני עברתי עכשיו ".
" אני באמת לא מבין " הוא אמר, " אבל אני פה בשבילך, שלא כמו כל האנשים האחרים שנמצאים פה בבית הספר, לי באמת אכפת ממך ואני באמת רוצה שיהיה לך טוב. עצם זה שאת באת לפה אומר משהו לא? אני לא אתן שיפגעו בך, ואם יפגעו בך אני אלחם על זה שלא. המקום הזה מלא בחולים, חולים במוח, ואם ההיגיון הפשוט של האנשים האלה יצא מהם אני אדאג שלפחות את תהיי שפויה ואת תוכלי להיות חזקה יותר מכל המופרעים פה. כי את יכולה, כי לך יש את הכוחות, כי את זו שקראה פה למרד תלמידים ולשינוי היחסים, כי לך באמת אכפת מעצמך, כמו שלאף תלמיד לא אכפת מעצמו ". הוא המשיך להעביר את המגבת הלחה על הפרצוף שלי כדי לנקות אותו מהדם. הרגשתי בטוחה כשאני עם יותם.
" אני עדיין לא מבינה למה אתה כאן אם אתה כל כך נורמלי.. ".
" אני שואל את עצמי בתקופה האחרונה את השאלה הזו הרבה, מאז שאת נכנסת לפה, מאז שהתחלנו לדבר ".
" אני כבר נקייה? " שאלתי בחיוך קטן כשהדמעות כבר הפסיקו.
" יותר חשוב זה איך את מרגישה בפנים.. " הוא אמר.
" מנסה לנשום עמוק ומבינה עכשיו מי לטובתי ומי לרעתי. אתה תמיד תהיה לצידי, אני מרגישה את זה ".
" זו אפילו לא שאלה.. " הוא אמר בחיוך.
" נישן? " אמרתי לו ועברתי לחלק הפנימי של המיטה. לא היה אכפת לי שאני נמצאת בבגדים לא נוחים או שלא עברתי מקלחת, לא יכולתי לחשוב על שום דבר חוץ משינה. התפללתי שלא יהיו לי יותר מידי סיוטים בשינה.
" נישן " הוא התקרב אליי והתמקם בחלק שפיניתי. הרחתי את הריח הרחוץ שלו, הריח הטוב שלו, הריח הממכר. הוא נישק לי בראשי ואני הנחתי את ראשי על בית החזה שלו. הוא ליטף לי את השיער והרגיע אותי, באמת הרגשתי רגועה. התנתקתי ממנו והנחתי את הראש שלי על הכרית, הוא הסתכל לי עמוק אל תוך העיניים.
" לילה טוב " הוא אמר, " אם קורה משהו אל תפחדי להעיר אותי, אני מתעורר בקלות ".
" לילה טוב " אמרתי לו בחיוך ועצמתי עיניים.