סוף יום האהבה-סיכום!

זהו, תם יום האהבה, נגמר, ועוד שנה מדהימה שעברתי בבדידות משוועת חלפה לה.

אז באלי לרשום קטע ליום האהבה תזרימו עימי!

יוצאים מהמסעדה, ידינו שלושבות אחת בשניה, אהבתנו הגדולה מורגשת באוויר, מתקדמים לכיוון ספסל שממנו אפשר להביט אל הים.
התיישבנו על הספסל, אחד ליד השני, לא מדברים, משאירים לשקט לדבר בשבילנו, צופים בגלי הים שמתנפצים על המזח, מתפעלים מיופיו של הים העצום.
״יש מישהי״ הוא התחיל להגיד, ״והיא רוצה לקחת את המקום שלך״ הוא המשיך, הפניתי את נביאי אליו מחכה שהוא ימשיך, ״חשבתי די הרבה זמן איך להרחיק אותה ממני והגעתי למסקנה שזה לא יקרה״ הוא אמר ושבר אותי לרסיסים, מה בעצם הוא אומר, שהוא מאוהב בה בחזרה זה לא יכול להיום, אנחנו כבר כמעט שלוש שנים חיים אחד לצד השני, רק לא משמן עברנו למגורים משותפים, ״מה אתה בא להגיד לי?״ היא שאלה אותו בתחינה, שהדמעות רק עוד מילה אחת ועמדו לצאת.
הוא הביט בה במבט מרחם אך עם זאת מלגלג, היא הפנתה את מבטה לכיוון הים, מסתכלת עליו פתאום שמראה אחר, מחסום הדמעות שלה נעלם והיא במסה לבכות בשקט כדי שהוא לא ירגיש, היא רצתה להיראות בוגרת, בעוד היא מדמיינת את חייה בלעדיו.
״היום זה יום האהבה״ הוא התחיל שנית, כאילו מצחק לה בפנים,
הוא ירד לפניה, וגרע את ברכו, ״יקרה שלי, האם תינשאי לי?״ הוא שאל.

יום אהבה שמח :))