///סוכריה/// הקדמה\תקציר

תקציר: [הסיפור יהיה עם נקודות מבט וכל זה רק לתקציר זה ככה}
אדל ולנסי היא ילדה מאוד נחמדה, ולפעמים יותר מידי נחמדה… היא באה ממשפחה רגילה לחלוטין: זוג הורים, ושלושה אחים קטנים.
אדל ניראת כילדה רגילה היא בגובה הממוצע לגילה היא בכיתה י' לומדת בבית ספר הקרוב לביתה שבתל-אביב.
המראה החיצוני של אדל: [כפי שהזכרתי גובה ממוצע] עיניים צבע תכלת שיער גוונים בהירים הנוטים לבלונד שפתיים וורודות, ואף סולד, שיניים היא מקפידה לצחצח, אוזניים.. לא נחוץ נכון?
אדל היא ילדה חברותית, אך אינה מראה זאת לכולם. היא כלל לא מרבה להפתח בפני הסובבים אותה לוקח זמן עד שהיא נותנת במישהו אמון, זה לא התחיל מהיום.
לפני כשנתיים 13.8.2015 כן כן היא עוד זוכרת אפילו את התאריך, כשנה+ לפני כן היא הכירה את דולב ילד חכם ונבון, שהיה איתה בחטיבת ביניים, אם יורשה לי לעשות פלאשבק ליום הנפלא הזה…
פלאשבק- לתחילת חטיבת הביניים סוף שנת 2013 [לפני ארבע שנים]
"היי חדשה?" הוא קרץ לעברה, היא הביטה בו במבט מבויש. "היי אין טעם להתבייש" היא הסמיקה. קודם לכן היא לא התאהבה באיש והיא הבטיחה לעצמה שלפחות בכיתה ז' היא תמצא לעצמה מישהו. "היי, את בוהה" הוא העיר אותה ממחשבותיה, היא חייכה אליו והוא אליה, וברגע הזה אדל חשה בכמו זינג כזה בבטן היו לה פרפרים היא כל כך התרגשה! "היי אני אממ.. אדל" היא מהרה לומר, כדי שלא תפספס את ההזדמנות. "חחח… אני דולב" הוא חייך, היא הוקסמה מחיוכו ובאותו רגע החליטה שהיא רוצה אותו. מהר מידי?
העיניינים זרמו להם מיום ליום הם הכירו אחד את השני..
כפי שאמרתי אדל היא ילדה שקצת חוששת מלבצע כל מיני דברים, במהירות ובלי לחשוב אז ככה שעד כיתה ח' היא לא יצאה איתו. שנה שלימה!
סוף שנת 2014
לדולב ואדל היה כבר כמה חודשים ביחד הם חגגו זאת במסיבה, ובסוף המסיבה כשכולם הלכו דולב בא לנשק את אדל. אך לפתע אדל הרגישה משהו… כל מיני מחשבות צצו ועלו פתאום.
'אולי הוא לא האחד שלי?' מחשבה אחת. 'אולי אם אתנשק איתו הוא ירגיש שמותר לו הכל איתי וירגיש חופשי לעשות כל מיני דברים ש…' היא קטעה את מחשבותיה.
"דולב אני.. אני לא יודעת" הוא הרצין את פניו מיד. "אבל אנחנו עדיין נישאר חברים אחרי הכל" היא מהרה לחמם את האווירה הקרה שנוצרה עקב סירובה. "איך שבאלך" הוא חייך.
נכון שהכל ניראה מושלם… הכל כל כך רומנטי ומממ… כל כך חשים אהבה באוויר אבל יש רגעים שהכל מתפוצץ ומה שכואב שזה מול הפרצוף שלך..
תחילת שנת 2015
לאדל ודולב יש כבר חצי שנה ביחד וזה זמן לפארטי! המסיבה הכי גדולה שיש! אחרי הכל אהבה זה לא משהו שחוגגים עליו בקטנה…
באמת היתה מסיבה גדולה והכל הכל הכל!
אבל מה שהיה לדולב בראש כל היום זו היתה המחשבה איך להוציא מאדל נשיקה?
אוקיי אז אחרי כל הרומנס אנד דאנסס אנד בלה בלה בלה…
דולב הגיע למסקנה, שאם יעשה את זה מול כולם אז… לא תיהיה לאדל ברירה!
הוא נעמד למולה והרכין את ראשו לנשיקה היא נרתעה במהירות לאחור. כולם הביטו בדולב, דולב הביט בכולם, ואז הוא פשוט נשא רגליו וברח מהאולם.
כולם נותרו המומים, לאחר כמה דקות של הלם אדל רצה אחריו, אבל זה כבר היה מאוחר הוא פשוט נעלם מהאופק, לא היתה סיבה שתשוב לאולם ממילא החתן של המסיבה נעלם.
"דולב אני מצטערת" זו כבר הפעם האין ספור פעמים שאדל מתנצלת בפניו. הוא פשוט נפגע ממנה היא לא ידעה עד כמה עד שהוא אפילו החליט לעשות את המעשה הכי נבזה בעולם!
התכנון הוא פשוט:
#לאחר מלא פעמים שאדל תתנצל אסכים למחול לה.
#לעשות כאילו אני איתה לא לצפות יותר לנשיקה.
#להיפרד מהמחויבות שלי אליה בלי שתדע.
#וברגע כלשהו לפחות בעוד ארבעה חודשים לקבל את מה שמגיע לי…
"בסדר אני סולח" הוא נעמד על רגליו, וחייך חיוך מזויף. "תודהההה" היא חיבקה אותו.
חזרנו ל?
13.8.15
הייתה מסיבה גדולה [לא מסיבה של דולב ואדל]
דולב ואדל הלכו לשם, הם נכנסו יד ביד שחיוך מרוח על פניה של אדל. "ככה זה כשאוהבים" היא טרחה להסביר לעצמה בכל פעם מחדש. במסיבה היו כל שכבת ח' לסיום היסודי\ חטיבת ביניים. כולם רקדו ושמחו, מלבד דולב שהיה עם חיוך מזויף ומרושע שמחכה לרגע…
"אדלי" הוא אמר כמובן שלא התכוון לשם חיבה הוא סתם אמר לה את זה כדי שתשתכנע. "מה?" היא חייכה היא היתה כה מאושרת! "בואי איתי שנייה." הם התקדמו לאיזור השרותים הוא הלך לפניה בזמן שהיא מנסה להתחמק מכל מיני ילדים שהתקרבו אליה, והוא- דולב אפילו לא הבחין בה רק מנסה למצוא תירוץ איך למשוך אותה איתו פנימה.
אדל ילדה חכמה אבל עם זאת תמימה שילוב מעט מנוגד..
"בואי רגע, יש לי פצע בברך אני רוצה להראות לך שתגידי לי אם זה ניראה לך מסוכן. אנלא רוצה להראות להורים, שלא יילחצו וזה.." תירוץ עלוב, היא ריחמה עליו ונכנסה. "לא נעים, אני נועל את הדלת" היא התחילה מעט לחשוש אבל הסכימה. "חכי רגע אני אקפל את המכנס" המכנס היה צמוד וזה היה בכוונה כדי שתהיה לו סיבה להוריד את המכנסיים. "אין ברירה אני מוריד" היא מעט חששה… הוא התחיל להוריד את המכנס, וקצב הדופק שלה רק עלה, היא חשה שמשהו לא טוב מתקרב. "מזה אין לך שום פצע!" היא קראה בפליאה. "האמת שיש לי פצע, פצע עמוק יותר… בלב" הוא אמר, לפני שהספיקה להגיב הוא סתם את פיה, ודחף אותה לדופן השירותים. {אי אפשר לקרוא לזה קיר]
היא החלה ליבב, ולמרר בבכי, הוא לא ייחס לזה כאילו היא היתה זרה ולא חברה.
"בואי ניראה מה יש לנו כאן" הוא בא להפשיט אותה, אדל אחזה מה הולך פה, יצאה מההלם, ונשכה אותו ביד שסתמה את פיה. "הצילוווו" היא צרחה לאחר מכן. "אפחד לא ישמע אותך… קטינה" הוא דיבר אליה בזלזול בנוסף לכל, חרא של ילד. "היי יש פה מישהו?" קול של נער נשמע מבעד לדלת, הם זיהו את קולו של אופק. "ששש דיר באלק אם את לא סותמת" דולב לחש לה, וסתם שוב את פיה. היא הבינה שזו ההזדמנות שלה, אם היא לא תצעק שוב.. היא שוב נשכה את ידו "בת ִִֵֵ####" הוא צרח עליה. "הצילווו" היא צעקה שוב. אופק היה קרוב ליציאה וחזר מהר, בדק את כל התאים עד שהגיע לתא האחרון, הוא טיפס מעל וקפץ פנימה.
דולב היה מובך מעט, אחרי הכל לא נעים לפגוש חבר ילדות כשאתה בתחתונים.
ואדל אמממ… אדל היתה על סף בכי, אופק אחז את ידה ומשך אותה החוצה משם.
שנת 2017
כמעט אמצע שנה אדל כיום ילדה רגישה, ומופנמת. לא יוצרת קשר עם כל אחד, אבל למרות הכל שבכל פעם שהיא פוגשת באופק היא נזכרת ביום ההוא… הוא נהפך לאחד הידידים הכי טובים שלה שכולם עברו איתה לתיכון הקרוב לביתה כדי שלא תחוש בודדה כי היא לא משיגה חברים מהר… [היא עברה לתיכון הקרוב לביתה כדי שבכל תקלה שלא תבוא היא תיהיה קרובה לבית]
אזזז את מי אתם צריכים להכיר-
אופק- היה עם אדל מחטיבת הביניים ועד עכשיו בתיכון בי'.
שירה- החברה הכי טובה של אדל היא היחידה שאדל מספרת לה הכל, היא היתה עם אדל בכל הגנים ובכל הכיתות אז ברור שאדל תיתן בה אמון. לא ככה?
מירן-ילדה נחמדה מהכיתה שמידי פעם מבלה עם אדל ושירה.
אורן- החנון של הכיתה כולם מעתיקים ממנו את שיעורי הבית.
עמית ששון- הילד הכי שמח בכיתה תמיד מארגן מסיבות תמיד אחראי על המוזיקה סמייל.
עופר- הערס של הכיתה תמיד מסתובב עם הדפוקים מי"ב.
אליאב- קצת כמו עופר ברור הם חברים הוא לא ממש ערס הוא גם לא יכול להרשות לעצמו להיות כל כך כי הוא בן של משפחה מכובדת יותר נכון אבא מכובד הוא בן יחיד וגר לבד בבית מלא במשרתים ומשרתות החיים ניראים דבש? ממש… הוא רואה את אביו פעם ב.. אמא שלו הותירה אצלו פער בלב, והפער רק הזדהם עם כל מקרה עצוב שקרה לו, הוא ניהיה רע…
לירו- קיצור של לירון הוא סתם עוד אחד הוא בכיתה י"ב ותמיד יושב בהפסקות עם הערסים של י'.
שאר דמויות בהמשך אם ירצה ד'….