סוהרת – פרק 3

״אז מה נדלקת על החדשה?״ שאל דניאל כאשר נכנס למשרדי.
״על אלמה?״ שאלתי בניסיון להתמם, רק שכחתי שאת דניאל אני מכיר כבר מגיל עשר.
״נו אז מי, מה אתה משחק אותה?!״ שאל וישב בכסא שממולי אשר מיועד לאסירים.
״לא, וגם אם כן היא צפונבונית לא היה לזה סיכוי. אחת כמוה לא מתאימה למישהו כמוני מהשכונה.״ אמרתי, למרות שאני מת להתחיל איתה, על היום הראשון שלה והיא הדליקה אותי.
״היא שונה אחי, היא שקטה ומופנמת לעומתה.״ אמר דניאל.
״למרות השנאה שאני חש אליה, בחיים אני לא אצא עם מישהי מול העיניים שלה.״ אמרתי. בחיים לא אסלח לליהיא על הבגידה, איך בחורה שמקבלת כל מה שהיא רוצה מסוגלת ללכת לגבר אחר?
"עבר כבר חצי שנה אחי, לא הגיע הזמן לשחרר?" שאל דניאל.
"אני שיחררתי, זאת היא שלא מרפה."

-נ.מ אלמה-
"המפקד אני יכולה להכנס?" שאלתי כאשר הגעתי למפקד הכלא.
"כן." ענה והתפנה מעיסוקיו עבורי, התיישבתי בכיסא אשר למולו.
"אני רציתי לדעת אם אני יכולה ללכת לרכוש כמה פריטים כדי לעצב את המשרד שלי, הוא נורא ריק." אמרתי.
"בדרך כלל אני לא נוטה לאשר בקשות מסוג שכזה אבל רק בגלל שאת חדשה אני מאשר." השיב.
חייכתי לתודה ויצאתי ממשרדו מתקדמת אל תאי הסוהרים במטרה לקחת את הציוד שלי. שלפתע החלה אזעקה לצפצף.
״מה קרה?״ שאלתי כאשר דניאל עבר למולי בריצה לקחת דברים מאחד החדרים.
״יש אלימות בין אסירים, כדאי שתשארי כאן חרסינה שלא יקרה לך משהו חלילה.״ אמר בזלזול ולבש מעליו את הדברים.
״אני באה.״ אמרתי ונכנסתי לאותו חדר לקחת דברים.
״זה מסוכן.״ אמר דניאל ובא לקחת ממני את הדברים.
״אז אני אסתכן.״