סוד כמוס לאחות ולארוס: פרק 6

כל הדרך הביתה חשבתי על
מה שמייגן אמרה,
אולי גרגורי באמת אחראי לזה
שהיא ברחה,
היא תמיד הסתתרה ופחדה ממנו,
לא תמיד ידעתי למה,
פעם אחת אפילו היא נסה מהבית,
כשהיא הייתה בת 5.
רגע לפני שחניתי, שקלתי אם לנסוע
לבית שבו נולדתי, לבית אבי.
אמרתי לעצמי שאני משוגעת,
הוא לא יפתח לי אפילו את הדלת,
ובמקרה הטוב,
יפתח ויטרוק לי אותה בפנים.
החלטתי ללכת, לאותו בית
שתמיד היה בו ריח של אלכוהול
וצעקות של ריבים.
הגעתי אחרי חצי שעה של נסיעה,
וכשעמדתי מול הדלת,
קפאתי,
מה קורה בבית?
ברחתי מכאן לפני שלוש וחצי שנים ולא
ראיתי את אבא בכלל בזמן הזה.
צלצלתי בפעמון,
אישה צעירה ומוכרת פתחה לי.
״מי את ומה את רוצה?״ היא אמרה
לי בקרירות.
״גרגורי נמצא?״
״לא. ולא ענית לי על השאלות שלי,
מי את?״ היא הביטה בי בזעם.
השבתי:
״אני קלסי בריגן (שם המשפחה של
ראיין) אני הבת של גרגורי.״
היא בחנה אותי ואמרה:
״את לא יכולה להיות בריגן, זהו
לא שם המשפחה של גרגורי.״
אמרתי לה בגאווה:
״אני מאורסת, זהו שם המשפחה
של בעלי לעתיד.״
היא הביטה בי בהלם:
״מזל טוב, תגידי לי בבקשה,
איך קוראים לארוסך?״
עניתי:
״ראיין. ראיין בריגן. למה את
שואלת?״
היא צחקה ואמרה לי:
״שיהיה במזל, זה הבן שלי,
אני האמא החדשה שלך,
נעים מאוד, אנג׳לינה.״
הבטתי בה בשוק ושאלתי:
״מה זאת אומרת אמא…? מה
את עושה פה? איך את מכירה את
גרגורי..?״
היא התעצבנה ואמרה:
״מה זאת אומרת?! אני אשתו! למה
את חושבת שהתגרשתי?! הייתי צריכה
מישהו לגדל איתו את הילד שלי!״
קלטתי הכל, אותה האמא המפלצתית,
אבא שהולך ובוגד…
חייכתי חיוך זדוני ואמרתי:
״שיהיה לך בהצלחה…״
ונעלמתי במורד המדרגות…