סוד כמוס לאחות ולארוס: פרק 1

יום חורפי, קר.
ישבתי לידו באוניברסיטה,
מקווה לא להרדם באמצע ההרצאה.
קפאתי בלילה, לא יכולתי לישון,
במיוחד כשאחותי הקטנה החליטה שהיא רוצה לבוא
לדירה שלי.
נמאס לי שמאז שההורים התגרשו הם צריכים
לטלטל אותה בין בית לבית.
אמא לא יכולה להיות אמא,
ואבא אפילו לא מנסה להיות אבא.
״קלסי, קלסי!״ הוא לוחש לי.
״מה? סליחה אני לא מרוכזת…״
״הולכים הביתה, ההרצאה הסתיימה.״ הוא צחק.
״טוב, תודה שאמרת, אחרת הייתי
נתקעת כאן שעה.״ חייכתי והסמקתי, אספתי
את כל הדברים שלי, לבשתי את המעיל ויצאתי.
הייתי צריכה למהר להגיע הביתה כי לילה קודם
דיברו על סופה שצריכה להגיע לאזור שלנו.
אחותי הקטנה, מייגן, הייתה נורא פרנואידית
בנוגע לחורף, כל פעם שהיה יורד גשם והברקים
היו מגיעים היא הייתה מתחבאת מתחת למיטה ובוכה.
השלג נורא התגבר וכבר לא ראיתי כלום, הייתי
במרחק של שתי דקות מהבית, מה שניחם אותי,
אבל אני לא יכולתי לחשב כבר איפה אני.
מאחוריי נשמעה צעקה, כאילו מישהו קרא בשמי,
הסתובבתי וראיתי דמות מתקרבת, זיהיתי אותו,
אותו בחור שחיבבתי, שהתיישב לידי, ולאט לאט התאהבתי
בו, ראיין.
״קלסי, הלכת לאיבוד?״
״כ..כן… איך מצאת אותי?״ כל הגוף שלי רעד מקור.
״אני גר פה ליד, ראיתי אותך בדרך, אני מכיר
טוב את האזור, אפילו בסופה, בואי אלווה אותך הביתה.״
״תודה, אני חדשה פה, עברתי לפני חודשיים.״
״מישהו גר איתך?״ הוא שאל וחייך.
״אחותי הקטנה באה לרוב לישון אצלי, ההורים שלנו
גרושים, ולשתינו אין כוח לריבים שלהם מי יישן ואיפה.״
״אני די מבין אותך, גם ההורים שלי התגרשו,
מיוזמתו של אבא שלי, הוא פשוט החליט שנמאס לו.״
לאחר מכן הייתה שתיקה, מביכה מבחינתי, עד
שהגענו.
״תודה, אתה רוצה אולי… לעלות לתה או קפה?״
״אני אשמח.״
עלינו, אך כשפתחתי את הדלת ראינו…