סודות של הים ~ פרק 9

פרק 9 ~ סודות של הים
״מה קרה???״ הוא היה די המום לראות אותי ככה. מלאה באיפור מרוח, שיער מקורזל ופנים אדומות מבכי.
״אתה יכול פשוט לחבק אותי?״ הייתי נואשת לחיבוק.
״בטח״ הוא היה די מרוצה. חיבקתי אותו חזק. היה לו את אותו ריח שהיה לו אתמול. אותו הריח המשכר שלו שאני אוהבת. הרגשתי בטוחה בזרועותיו. הוא היה שרירי והיה לו גוף גדול שכיסה את כולי. אחרי כמה דקות הפסקנו להיתחבק והסברתי לו שיש לי אחות תאומה ושמה אופיר ושהיא איומה ומכשפה אבל היא מגנט בנים והיא מוצלחת מאוד כמעט בכל תחום. סיפרתי לו שיש לי גם ידיד מאוד קרוב ששמו אוסטין ושהייתי מדברת איתו הרבה על אופיר ועל כל מה שהיא עושה לי ושחשבתי שהוא באמת מקשיב ושאני באמת חשובה לו ושהוא לעולם לא יפגע בי אבל טעיתי.
״אתמול כשחזרתי הביתה ראיתי אותם מתנשקים״ אמרתי.
״אני לא מאמין! ומאז את בחדר?״
״כן. אתה לא יודע איזה נורא זה היה. כמו סיוט״
״אני מצטער.״ הוא אמר ונישק אותי.
״את תעברי את זה ואני כאן תמיד בשביל לעזור״ הוא החזיק את ידי ״אני צריך ללכת לעבודה. תהיי חזקה יפה שלי״ הוא אמר.
היתנשקנו. הוא כזה מדהים. ליוויתי אותו לדלת והוא הלך.
״אוו מי זה?״ שמעתי קול מוכר מאחורי. הסתובבתי וראיתי את אופיר. התעלמתי ממנה ורצתי לחדרי. ישבתי על ריצפת החדר והתחלתי לבכות. אני שונאת אותה! אני כל כך עצבנית עליה וכל פעם שאני רואה את פניה אני מתחילה לבכות. מתי זה יפסק?! מתי היא תפסיק לעשות לי דווקא?!

-כעבור שבוע-

עדי ואדם נפרדו. זה היה לעדי מאוד קשה וגם אני הייתי עצובה בישבילה אבל זה היה חייב לקרות. אוסטין ואופיר ממש דביקים והם כל הזמן מיתנשקים מול הפנים שלי. כאילו בכוונה. אני ואוסטין היתרחקנו מאוד ואנחנו כבר לא מדברים בכלל. זה ממש עצוב לי אבל אין מה לעשות אני לא יכולה לסלוח לו על דבר כזה. רן מרוויח טוב מהעבודה החדשה. הקשר בנינו פורח ואני סומכת עליו. בזמן האחרון חזרתי לירקוד, התגעגעתי לזה מאוד.
היה בוקר יום שבת. קמתי והתארגנתי. תיכננתי ללכת לסטודיו לריקוד. חזרתי לזה והתחלתי לעבוד על כוראוגרפיה חדשה. בשמונה הייתי מוכנה. יצאתי לכיוון הסטודיו. הגעתי והיה ריק, כמו שאני אוהבת. עשיתי מתיחות, הפעלתי את הטייפ והתחלתי לרקוד ולהמציא פרטים לריקוד. בסופו של דבר סיימתי את הכוראוגרפיה ורקדתי את כל הריקוד מההתחלה ועד הסוף.
״זה מדהים הריקוד הזה. את המצאת?״ הסתובבתי וראיתי ליד הדלת את אוסטין. מה הוא עושה פה?! לא יכולתי להסתכל לו בעיניים.
״מה אתה רוצה?״ אמרתי והתמתחתי שוב.
״שירה בבקשה תפסיקי להתעלם ממני אני מתגעגע אלייך ואני לא רוצה לאבד אותך״ הוא ניכנס לתוך החדר והתקרב אלי.
״לך מפה אוסטין, אין לך מה לעשות כאן״ השפלתי מבט. לא רציתי לראות את פניו.
״אני לא הולך! אני רוצה שנפסיק להתנהג כמו שני זרים״ הוא התקרב עוד והרגשתי את נשימתו. כיסיתי את פניי. אם אני אסתכל אני אבכה, אני אמרח שם, אני לא רוצה שזה יקרה!
״מה את עושה?? תסתכלי עלי!״ הוא סובב אותי אליו והוריד את ידיי מפניי. ראיתי את הפנים המתחננות שלו. זה לא קורה לי עכשיו… התחלתי לבכות. הוא ניבהל ולא הבין מה קרה. התחלתי לאסוף את חפציי מהר ובאתי ללכת משם.
״שירה חכי!״ הוא אחז בידי.
הסתובבתי אליו והוא נישק אותי.

דרוג/תגובה וממשיכה