סודות – פרק 2

מהפרק הקודם :
——-
" ג'יימס, תוכל להסיע אותי לבוטיק המעצבים שלנו ? אמא הודיעה לי היום שהשמלה שלי מוכנה "
" כמובן קלואי "
הנסיעה הייתה שקטה, כרגיל . אם הייתי ילדה רגילה שההורים שלה כל כך מתאמצים להשיג כסף, הייתי עכשיו מלאה בשיחות ובהודעות, וגם אולי בחבר .
הבוטיק היה בשדרה הראשית שבעיר, והרבה אנשים היו מגיעים לשם אבל רק אנשים מעטים היו יוצאים עם שקיות של הבוטיק, לרוב עם פריט אחד בשקית . נכנסתי לבוטיק בחשש ואמרתי לג'יימס שהוא יכול לנסוע, אני רוצה להגיע ברגל לבד הבייתה . בהתחלה הוא ארמ כל מיני דברים שההורים שלי יתעצבנו עליי וכאלה ולבסוף הוא נכנע ונסע .
כשנכנסתי לבוטיק מצאתי את ..

——-
פרק 2 :
ניה ואמא שלה עמדו ליד הקופה . ניה הייתה הילדה המקובלת ביותר בשכבה שלנו, היא תמיד התלבשה מאוד אופנתי ומדי פעם הייתי קונה את אותם בגדים שלה כדי קצת לקבל תשומת לב . ראיתי שניה התחננה לפניי אמא שלה שתקנה לה חולצה כלשהיא ואז אמא שלה חייכה חיוך ומלמלה משהו . ואז ניה התעצבנה ואמרה " הלוואי שהייתי קלואי ! ההורים שלה כל כך עשירים ! איזה כיף לה ! "
ואז היא ראתה אותי, עינייה החומות דבש התמקדו בי . חייכתי אלייה ואז היא תקעה בי מבט של " מה את רוצה ממני ? מספיק רע לי גם ככה ! "
צמרמורת עברה בי אך היא עברה במהירות .
" קלואי ! קלואי ! " שמעתי את המעצבת של הבוטיק, שאגב קראו לו " שז'ה " . מתברר שגם אם תחרבשו משהו בצרפתית, זה יביאו הרבה לקחות והרבה כסף .
לורין, המעצבת הראשית של הבוטיק היוקרתית נעמדה מולי בחיוך רחב . הבוטיק היה ענק – 2 קומות של בגדים, בגדים, ובגדים . אהבתי את לורין, היא הייתה חמודה מאוד והיה לה מבטא אנגלי מאוד נחמד, ובדרך כלל היא הייתה מכינה לי הכל בצורה מושלמת ( לא רק היא, גם העובדות שלה ) .
" בואי, השמלה שלך מוכנה, היא למעלה, במקום הרגיל " אמרה לורין והובילה אותי לחדר שהיה בקומה השנייה . זה היה חדר מאוד גדול, היו תופרים בו, מתקנים דברים ומקבלים הזמנות ממשפחת מידלטון . העובדות של לורין היו מאוד נחמדות ונדיבות בשירות, דרך אגב זה גם מה שמופיע להם במוטו – השירות שלנו – החיוך שלך . לורין פתחה את דלת החדר ושם היו שתיי עובדות חרוצות של לורין – אשלי ודייזי . " צהריים טובים קלואי " הן אמרו לי בחיוך רחב ואני החזרתי להן את אותו החיוך הנחמד שלהן . בתוך שקית הייתה שמלת הסטרפלס הכחולה שלי ( קישור לאיך נראת השמלה : http://img1.promgirl.com/_img/PGPRODUCTS/548271/1000/hannahs-27561-blue-dress.jpg )
" וואו ! היא .. מדהימה " הייתי ממש מאוהבת בשמלה הזאת ומיד רצתי למדוד אותה . כשיצאתי מתא המדידות שלושתן היו בשוק " את מדהימה " אחת אמרה, והשנייה אמרה " למה לא חשבנו על זה קודם ? " , ואז לורין חייכה חיוך רחב ואמרה " תגידי קלואי, תרצי אולי לדגמן אצלנו ? "
עשיתי סיבוב בשמלה, מאושרת מכל המחמאות ואז כששמעתי את השאלה של לורין נעצרתי . " את רצינית ? " שאלתי אותה והיא הנהנה " ועוד איך . חשבתי על זה הרבה ואז אמרתי לעצמי, מי יותר תתאים מאשר קלואי בעלת השיער הבלונדיני היפייפיה והעיניים הכחולות הנוצצות ? "
התרגשתי כל כך, עכשיו בטח עיניי היו נוצצות מתמיד . רציתי לצרוח, לקפוץ ובקיצור מה לא, אבל לא יכולתי, כי ההורים שלי הסבירו לי שזה יעשה רושם רע על המשפחה שלנו, אני צריכה להיות מנומסת ומכובדת כלפיי כל אחד, ללכת זקופה ולדבר בנימוס . " הו כן ! כן ! כן ! כן ! " אמרתי ולורין חייכה " אני אדבר עם הורייך עוד היום, את פשוט תפורה בול על זה, ובתמורה לזה תקבלי מדי חודש פנקס הנחות בבוטיק שלי " .

בסופו של דבר, לקחתי את השמלה ואז ניגשתי לראות את החולצה שניה התלהבה ממנה כל כך והחלטתי שאני אקח אותה, היא הייתה כל כך יפה .
יצאתי מהבוטיק והלכתי לכיוון מקום המפגש שלי ושל אליסיה, אחריי הכל, אני חייבת למצוא עבודה .
חיכיתי לה איזה עשר דקות ואז ראיתי אותה מתקרבת עם ..