סוג ב'-פרק 3

בפרק הקודם-"אלה ניגשה אל מקומה ומיד ידעה מה ליאת עשתה,היא פערה את פיה בתדהמה…"

פרק 3-"אוי לי" מלמלה אלה,היא הסתכלה בעמוד הפתוח וראתה את מה שהכי פחדה ממנו,את העמוד האחרון,היא שעות התלבטה עם לכתוב אותו או לא ועכשיו ראתה שזאת טעות,"איך יכולתי לחשוב שמשהו טוב יכול לקרות בעיר הגרועה הזאת?!" התעצבנה אלה על עצמה,מאז שאמה גירשה אותה מהבית היא עברה לגור בבית חלוד בעיר הגרועה הזאת,פעם הייתה הכי טובה במשהו…היא הייתה הילדה הכי אהובה בעולם אבל מאז שאמה הכירה את יוני…לא הפסיקו להאשים אותה ולבסוף אחרי הערב הנורא האחרון בבית שלה אמה העיפה אותה מהבית היחיד שהיא התגעגעה אליו זה איתי…איתי אחיה הקטן החמוד כמה שהיא מתגעגעת אליו…היא הסתכלה על ליאת ואמרה "נהנת לישון??"ליאת הסתכלה עליה והבינה שאלה עלתה עליה,אלה אני מצטערת גימגמה ליאת לא היתכוונתי…,אלה הסתכלה עליה במבט אדיש אבל ליאת שהכירה את חברתה גילתה בעיניה שברירי כאב,תבטיחי אמרה אלה בקול רועד להבטיח מה??שאלה ליאת,אלה בלעה את רוקה בכוח ואמרה בקול יציב תבטיחי שתישכחי את כל מה שקראת עכשיו ולא תספרי לאף אחד ושיותר את לא נוגעת לי ביומן ובכלל בשום חפץ שהוא שלי מבלי לקבל את רשותי,אני מבטיחה אמרה ליאת בקול שקט,לא שמעתי אמרה תיצעקיי אמרה אלה שכבר לא הצליחה לרסן את עצביה ,אני מבטיחה אמרה ליאת בקול,אלה הסתכלה עליה כמה שניות ואז יצאה מהכיתה במהירות…