סוג ב' – פרק 20

"היי"
"היי" אמרתי ואוטומטית חייכתי. אוקיי אלינור דיי.
"אנחנו חייבים להפסיק להיפגש ככה" הוא אמר בחיוך.
"כן ,אה?" שאלתי.
"טוב..נתראה כבר?" שאל ובא ללכת.
"רגע" עצרתי אותו.
הוא הסתובב.
"אממ..זתומרת, רציתי לשאול אותך…"
"כן?" שאל.
"יש מצב שאתה עוזר לי בשיעורים במתמטיקה?" שאלתי והרמתי אליו את ראשי.
"ברור, מתי את רוצה?" שאל וחיוכו התרחב.
"מתי שאתה יכול" אמרתי בפשטות.
"סבבה, אני אדבר איתך" אמר והלך.
נאנחתי, אלינור, את חייבת לשלוט בעצמך, בשביל מה שאלת אותו אם הוא יכול לעזור לך. ודווקא במתמטיקה?
נכנסתי הביתה.
"דיברת עם סער? הוא אמר משהו עליי?? ראיתי שדיברת איתו!" התנפלה עליי מאי.
גלגלתי עיניים.
"מאי שחררי" אמרתי ועליתי לחדר.
התיישבתי על המיטה ותוך שנייה קיבלתי הודעה , הוצאתי את האייפון.
'לחלון' סער כתב.
התקדמתי לעבר החלון שבחדרי והוא היה בחלונו.
"מתאים לך עכשיו?" שאל בחיוך.
צחקתי והנהנתי.
"לבוא או שאת תבואי אליי?" שאל.
"אממ" עיקמתי את הפרצוף.
"מאי בבית, לא ניראלי שכדאי כאן" אמרתי. בולשיט.
את האמת, אני חייבת לצאת מהבית, כבר מהבוקר אני מנסה לצאת, אז הלכתי לליאור , אבל היא החליטה שהיא קוראת ספר, ממתי היא קוראת ספרים?!
הוא צחק.
"אז בואי , יש לי בית לבד" הוא קרץ.
"אידיוט." גיחכתי.
"זה היה מהיר" הוא פתח לי את הדלת.
"שכחת שאני גרה שני צעדים ממך?" שאלתי.
הוא צחק.
"כנסי" אמר כאילו זה ברור.
"טוב, אז מה בערך את לא מבינה?" שאל תוך כדי שעלינו לחדרו.
"הכל בערך" מלמלתי וגירדתי בעורפי.
"רציני?" הוא צחק. שיט . הוא שמע אותי?
"אני לא ממש טובה במתמטיקה" בלשון המעטה !
"אל תדאגי" אמר בחיוך ונגע בגבי, כשלא נכנסתי לחדרו וחסמתי לו את המעבר.

"דיי, אני לא יכולה יותר" אמרתי ונשכבתי על המיטה שלו.
"מתמטיקה לא עושה לי טוב" אמרתי לו.
"כן, את לא מרוכזת מי יודע מה" אמר בחיוך.
"בוא נעשה משהו" אמרתי.
"שהוא לא מתמטיקה!" הוספתי במהירות.
"אוקיי" הוא צחק וקם מהכיסא המסתובב שהוא ישב עליו והתקרב אליי.
"על מה חשבת?" שאל בחיוך מתגרה ועלה מעליי.
"מצחיק" אמרתי בציניות והעפתי אותו מעליי.
הוא צחק.
"טוב באמת, מה נעשה?" שאל.
"לא יודעת" משכתי בכתפיי וקמתי לישיבה.
"בואי נתחיל מזה שנלך לאכול כי אני גווע" אמר והחזיק בביטנו.
"אוקיי" מלמלתי וקמתי ממיטתו.
"יש לי רעיון" הוא אמר והבהיל אותי.
"או..קיי" אמרתי.
"לפני שבוע אמרנו שנלך לאנשיהו, בסוף הייתי צריך ללכת עם מאי" אמר.
"כן, אני זוכרת את זה.., אמרתי, יותר בכיוון של הכריחה אותו לבוא איתה בכוח אבל סבבה.
"נלך היום" הוא אמר ופשוט משך אותי לכיוון המדרגות.
"וואו רגע סער" אמרתי אבל הוא לא הקשיב לי.
"רק שלא תתלהב יותר מידי" אמרתי בציניות.
הוא עצר כשהגענו לדלת.
"אני צריכה להתארגן סער" אמרתי לו שנייה לפני שהוא [שוב] משך אותי אל מחוץ לדלת.
"מה יש להתארגן?" שאל.
"סער. אני . צריכה. להתארגן." קבעתי ויצאתי.
"עוד חצי שעה את פה, וחסר לך שאת מבריזה לי" אמר לי כשכבר התקדמתי לעבר בייתי.
"למה מה תעשה?" שאלתי צוחקת.
"אוציא אותך מהאוזניים" צעק.
צחקתי ונכנסתי הביתה.
טיפש.