סוג ב' – פרק 18

חזרתי הביתה, כועסת. מאוד כועסת.
"הוו אלינור, אנחנו בדיוק יוצאים, ומאי אצל חברה" אמרה אימי בחיוך ואבי חייך כהסכמה.
"ביי" מלמלתי אליהם והלכתי לחדרי.
נשכבתי על המיטה, אני חושבת שאני הולכת להתחרפן!
מה הקשר בן?! מאיפה הוא הביא אותו בכלל… פחח ועוד אמרתי שהיה לי כיף איתו.. הוא אותו חרא כמו כל הבנים.
נכנסתי להתקלח, אולי זה ירגיע אותי.
שטפתי את כל גופי. המחשבות על סער האידיוט הזה לא עזבו אותי.
עצמתי את העיניים , נותנת לזרם המים לשטוף את גופי.
ושוב , פלשבאק.
**
"היי אלי" לפתע סער הופיע מולי ומול אביה.
מה הוא רוצה מחיי העלובים??? מישהו יכול להסביר לי?
"איך קראת לי עכשיו???" שאלתי אותו.
"אלי, קיצור של אלינור" אמר כאילו זה מובן מאליו.
"לא ביקשתי שתקרא לי בקיצורים" אמרתי לו.
הוא הרים את גבותיו בשעשוע..
"אז מזל שאני לא מקשיב למה שאת אומרת" אמר בחיוך.
"הו כן?" שאלתי.
"הו כן!" אמר.
ליאור בדיוק חזרה עם הברד וניסתה לסדר את שיערה כשראתה את סער.
חטפתי ממנה את הברד ושפכתי על סער.
**
גיחכתי לעצמי, כמה שעות אחריי שעשיתי את זה , כלכך התחרטתי על מה שעשיתי.
**
"טוב אז תהני לך בגשם. דרך אגב אנחנו חוזרים מחר. יורד כאן שלג" אמרה ואני יכולה להישבע שהיא מחייכת עכשיו.
"מאיייי" צעקתי בכעס אבל היא ניתקה.
מה אני עושה עכשיו??
לא יודעת מה עבר לי בראש, אבל התקדמתי לעבר ביתו של סער.
כנראה שהקור הקפיא לי את המוח או משו כזה..
עמדתי מול הדלת שלהם. מסדרת את המילים בראש.
אני מקווה שמאיה תפתח לי.
רק שסער לא יפתח לי..אני מתחילה להצטער על מה שעשיתי לו היום, הוא בחיים לא יכניס אותי.
**
טוב, מזל שיש לו נשמה טוב..אני חייבת לו בגדול על מה שהוא עשה…
**
"אלוהיים אליי" הוא אמר בדאגה ומשך אותי אל תוך הבית החמים.
התעלמתי מהעובדה שלמרות הצהריים הוא בכל זאת קורא לי אלי..היה לי כלכך קר שזה הדבר האחרון שהטריד אותי.
הוא רץ ותוך שתי שניות הגיע עם מגבת ועטף אותי בה.
עדיין רעדתי.
"מה עשית שם בחוץ?" שאל.
"א..אני" התחלתי לגמגם, לעזאזל עם הקור הזה!
"בואי אמר ותפס בידי, מושך אותי במעלה המדרגות.
"לא..אני בסדר" מלמלתי כשנכנסנו לחדרו.
"את קופאת מקור, הנה קחי את אלא ותיכנסי להתקלח " הוא דחף לידי חולצה ומכנס שהוציא מארונו ואז דחף אותי למקלחת שהייתה לו בחדר.
**
כן, אבל לא רק על זה…גם הקטע עם המסיבה של עדי, לא האמנתי שהוא יעשה את זה…ואני עדיין לא מאמינה. למה הוא בכלל עשה את זה?!
**
"סער..היי" מלמלתי.
"היי" אמר בחיוך.
"אתה..אתה לא אמור להיות עכשיו במסיבה?" שאלתי לא מבינה, מה הוא עושה פה?
"נעע, נשמע לי סתם מסיבה פלצנית" אמר ונכנס כאילו זה הבית שלו.
הבטתי בו בשוק.
"מסיבה פלצנית? אתה רציני?? כל שכבות י'-יא' יהיו שם, לעדי יש את המסיבות הכי טובות בתיכון!!" אמרתי לו.
"בדיוק, אני יותר בקטע של יא'-יב', חוץ מזה..לא יהיה כיף בלעדייך" אמר.
**
או הנקמה שלו לעדי, לעזאזל אלינור תפסיקי לצחוק. את במקלחת! מי צוחק במקלחת ממחשבות?
מזל שאף אחד לא בבית.
**
לפתע עדי התייצבה מולנו. הרמנו אליה את מבטינו.
היא התעלמה ממני לגמרי ורק חייכה לסער.
"היי סער" אמרה לו.
"היי" סינן לעברה.
"תשמע..אני שמעתי על המסיבה שאתה עושה היום, ניראלי שהולך להיות אשש, אבל כולם אמרו לי ששלחת להם הודעה.. אז באתי רק לוודא שאני מוזמנת, כי שחכת לשלוח לי הודעה" אמרה לו בחיוך מאוזן לאוזן.
"תאמת.." אמר לה. "זה מסיבה פרטית.."
"את לא כועסת נכון?" הוסיף.
חוזר על מילותיה המדוייקות מאותו היום שהיא לא הזמינה אותי למסיבה.
**
כן, זה היה מצחיק.
סגרתי את הברז במקלחת , עטפתי את עצמי במגבת לבנה , לבשתי בגדים תחתוניים ויצאתי עטופה במגבת. המחשבות עדיין נדדו לסער.
**
הוא הוריד חולצה..לעזאזל מה הוא עושה? מנסה לגרום לי לרייר על הגוף המסוקס שלו??!
"בואי ניכנס לבריכה" אמר.
"עכשיו?" שאלתי, העה שלוש לפנות בוקר , מה עובר לו בראש?!
"כן" ענה בפשטות ומשך בכתפיו.
"תיכנס אתה , אני לא רוצה" אמר.
"נוו בשבילי" אמר והתקרב אליי.
"לא" אמרתי והתרחקתי.
"למה לא?" שאל.
"ככה לא" אמרתי.
"מה את מתביישת?" שאל ועצר.
"למה ניראלך?" שאלתי.
הוא חייך.
"נוו תוכיחי לי" אמר.
"דיי סער אני לא מורידה וזהו" אמרתי.
"אבל מה יש לך להתבייש, זה רק אני" אמר. הוו לו קל לדבר, לו יש גוף שכל גבר היה רוצה.
"אני לא מתבייש ואני אוכיח לך" אמרתי לו בעצבים, איזה חוצפן, חושב שאני שמה על מה שהוא חושב… למרות שדוגרי, כן, אולי אני קצת שמה..
הורדתי את השמלה וחיוכו התרחב.
נשארתי עם בגד ים ועיניו נפערו.
"וואו" הוא אמר ובהה בגופי.
**
הורדתי את המגבת מגופי, בוחנת את גופי במראה הגדולה שבחדרי, זאת הייתה אולי הפעם הראשונה שנכנסתי לבריכה עם בגד ים מגיל 12.
**
"רגע אלינור" עצר אותי סער שנייה לפני שהלכתי.
"מה?" שאלתי והסתובבתי אליו.
"אני לא שיקרתי" אמר.
הסתכלתי עליו לא מבינה.
"כשאמרתי שיש לך גוף יפה, הייתי רציני" אמר בחיוך.
"אממ.. תודה?" אמרתי או יותר נכון שאלתי בחצי חיוך.
"מדדת את עצמך פעם?" שאל.
"מה זאת אומרת?" שאלתי בגיחוך.
"את יודעת…כמו הדוגמניות, שמודדות את עצמן, 90,60,90..?" אמר.
"אני לא דוגמנית, למה שאני אמדוד את עצמי?" שאלתי.
"את יכולה להיות.." אמר בחיוך.
**
נכנסתי לחדר של מאי , פותחת את המגירות, מתחת למיטה.. אולי זה בכלל בארון?
"נוו איפה החרא הזה??" מלמלתי לעצמי.
הנה זה!
לקחתי את חוט המדידה הזה של מאי..היא תמיד מודדת את עצמה בזה..ואחר כך בוכה לאמא שהיא שמנה מידי והיא לא יכולה להיות דוגמנית.
בחנתי את החוט הדפוק הזה..
איך אני אמורה למדוד את עצמי בזה.
מישהו נכנס, ורצתי מהר לחדרי.
"אני בבית" אמרה מאי, אוייש היא חזרה..
"למי זה אכפת?" צעקתי לה וסגרתי את הוילונות, זה מה שחסר לי.. שסער יעבור פה פתאום.
ניסיתי למדוד את עצמי, נוו קיבינימט. מה זה החרא הזה?
"ראית את ה.." מאי התפרצה לחדר ונעצרה כשראתה אותי.
"לעזאזל איתך מאי, תדפקי" צעקתי עליה ולבשתי מהר את החולצה שהייתה לי על המיטה.
היא גיחכה.
"את מודדת את עצמך?" שאלה בהרמת גבה ונכנסה לחדר.
"צאי מפה" אמרתי לה, מתעלמת ממה שאמרה.
"תני לי" אמרה וסימנה לי להביא לה את החוט מדידה הזה או איך שלא קוראים לזה.
הבאתי לה.
"דבר ראשון, תורידי את החולצה היא שלי, ואי אפשר למדוד את עצמך עם חולצה" אמרה.
נאנחתי והורדתי את החולצה, מביאה לה גם אותה.
"אני לא מאמינה שאני עושה את זה" היא מלמלה.
"בואי" אמרה לי.
"הגוף שלך בטח לא פרופורציונלי בעליל" היא צחקה.
"סתמי ותמדדי כבר" אמרתי לה.
היא גלגלה את עייניה והתחילה למדוד.
היא מדדה את הישבן והרימה את גבותיה בהפתעה.
היא מדדה את הבטן. "מה?" היא מלמלה בשוק.
היא מדדה את החזה. "אוקיי, את עם פוש-אפ נכון?" שאלה בכעס.
"איזה פוש-אפ , אני נראת לך עם פוש-אפ?" שאלתי.
"מזה אלינור מאיפה הגוף הזה??" שאלה.
"מה עד כדי כך גרוע?" שאלתי. יופי, ממש יופי. עכשיו היא תרד עליי כל החיים!
"את רצינית, את 90,60,90, ואת עוד לא רוצה להיכנס עם בגד ים, תמיד ידעתי שאת מטומטמת, אבל לא חשבתי שעד כדי כך" אמרה.
"שתקי כבר, למה כמה את?" שאלתי.
"עזבי" מלמלה.
"נוו"
"70,60,80" אמרה.
"מה?" לא הבנתי.
"מה אני אעשה? יש לי יותר מידי תחת, וציצי שטוח" אמרה.
"את יודעת מזה להסתובב כל היום עם מלא פוש אפ, זה כבר נמאס" אמרה.
"אבל…לא רואים" אמרתי, איך זה הגיוני.
"ברור שלא רואים, אני לובשת תמיד מכנס שחור או חצאית שחורה, שמה מחטב כל יום, מלא פוש אפ, את בכלל לא יודעת מזה?" אמרה בכעס.
"אני..באמת?" שאלתי.
היא נאנחה.
"טוב , אני הולכת להתקלח" היא אמרה ויצאה.
"אה" היא חזרה.
"ואם רק תעיזי לספר למישהו על זה, את מתה!" אמרה ויצאה שוב.
גיחכתי לעצמי והתיישבתי על המיטה, אני חייבת לסער התנצלות כזאת גדולה…