סוג ב' – פרק 16

יום שבת. הרשתי לעצמי לשכב במיטה ולבהות בתקרה..
"אלייייינור" צרחה אמא שלי מהקומה הראשונה.
"מה?" צעקתי בעצבים, היא חייבת להפריע.
"תרדי, אני צריכה שתעשי משהו" צעקה.
"אני באה" נאנחתי וקמתי מהמיטה. טוב נוו.. מה עוד יש לי לעשות?
"מה?" שאלתי אותה כשנכנסתי למטבח.
"מאיה ביקשה חלב, לכי תביאי לה" אמרה ודחפה לידי את שקית החלב.
"אוקיי אוקיי" מלמלתי.
דפקתי בדלת.
"כןן" שמעתי את מאיה צועקת.
"היי מאיה הבאתי ל…" התחלתי להגיד אבל עצרתי כשראיתי אותה מסתובבת בלחץ ומחפשת משהו.
"תודה חמודה, פשוט הודיעו לי עכשיו שיש לי משמרת כי אחת העובדות הבריזה" אמרה בלחץ.
"את צריכה עזרה?" שאלתי.
"את יכולה להעיר את סער, הוא ישן למעלה ואני צריכה שהוא ישמור על נטלי" אמרה תוך כדי שהיא שמה עלייה את מעיל העור היפה שלה.
להעיר את סער…לאלא פדיחההה!!
"אני יכולה לשמור עלייה" הצעתי.
"באמת??" שאלה בחיוך.
"תודה אליי אני חייבת לך" אמרה בחיוך.
היא נשקה לנטלי שישבה וצפתה בטלוויזיה על הלחי , הודתה לי שוב פעם ויצאה.
"הייי" קפצתי על הספה ליד נטלייי.
"אלינור את שומרת עליי?" שאלה בהתלהבות.
הנהנתי אליה בחיוך.
"אז את רוצה לשחק איתי?? אמא קנתה לי אתמול פאזל עם 1,000 חלקים" אמרה.
צחקתי .
"ברור בואי" אמרתי.
היא רצה לחדר שלה להביא את הפאזל ותוך שתי שניות כבר הייתה לידי שוב.
היא שפכה את כל תכולת הפאזל על הרצפה.
"ישש בואי נתחיל, אתמול אף אחד לא רצה להרכיב את זה איתי" אמרה.
"למה לא?" שאלתי אותה והתיישבתי מולה על הרצפה.
"אבא ואמא היו עסוקים והם אמרו שזה ייקח הרבה זמן כי זה פאזל עם הרבה חלקים וסער המעצבן אמר שהוא לא ילד קטן" אמרה קצת בכעס ושילבה את ידיה.
צחקתי למראה הפרצוף החמוד שהיא עשתה.
"הוו סער באמת מעצבן , אבל היי ההורים שלך צריכים לעבוד כדי לקנות לך עוד פאזלים , נכון?" שאלתי אותה בחיוך.
היא חייכה והנהנה קצת.
"את יודעת אלי" אמרה פתאום, אחריי שכבר התחלנו להרכיב את הפאזל.
"מה?" שאלתי בחיוך והסתכלתי עלייה אחריי שהיא לא המשיכה.
"את יודעת שאני אוהבת אותך יותר ממאי" אמרה וחייכה.
צחקתי.
"באמת?" שאלתי.
"כן, כל הזמן כשאמא שלי מבקשת ממאי שתשמור עליי, אז היא אף פעם לא משחקת איתי, היא תמיד שואלת אותי שאלות על סער…" אמרה.
"עזבי אותה, אני אשמור עלייך מעכשיו" אמרתי לה.
"ייייייששש" היא צעקה בהתלהבות.
"נוו נטלי מה את צוע…אוו היי" אמר סער שירד במדרגות עם…משקפיים?!
משקפיים גדולות ושחורות שבאופן מפתיע עשו אותו סקסי יותר ממה שהוא היה .
א.ל.ו.ה.י.ם.
"היי" עניתי לו באדישות והמשכתי להרכיב את הפאזל עם נטלי.
"סער רוצה להרכיב איתנו פאזל??" שאלה אותו.
"עזבי הוא…"
"כן בטח למה לא" קטע אותי סער והסתכל עליי בחיוך.
הוא התיישב לידי ואז חייך חיוך קטן לנטלי.
"חשבתי שאתה לא ילד קטן?" עקצתי אותו.
הוא הסתכל עליי לא מבין.
"כדי להרכיב פאזלים…" השלמתי את המשפט.
הוא גיחך.
"ניראלי שאם את יכולה אז גם אני יכולה" אמר.
גלגלתי עיניים.
"את…רוצה לשתות משהו?" שאל פתאום.
"כן למה לא" אמרתי.
הוא קם ואחריי כמה דקות חזר עם שתי כוסות מיץ תפוזים.
"מייץ תפוזיים" אמרתי צוחקת.
"כן למה?" שאל בחיוך והתיישב.
"כי זה טעיים" אמרתי וחטפתי מידו את הכוס.
הוא התחיל לצחוק.
הסתכלתי עליו, הוא באמת חתייך, וזה ממש מעצבן.
הוא היה מרוכז בפאזל, מנסה להרכיב את בחלקים . (מה שלא ממש הלך לו..)
הוא קלט שאני מסתכלת ומיד הסתתי את פניי לכיוון אחר.
"ראיתי אותך" הוא צחק.
"איפה נטלי?" ניסיתי להעביר נושא.
"בטח עלתה לחדר שלה" הוא מלמל.
"יפה לך משקפיים" נפלט לי.
הוא חייך אליי את החיוך הכובש הזה שלו, השיניים שלו חייבות להפסיק להיות כאלה ישרות ולבנות!!
"החמאת לי עכשיו?" הוא שאל.
"אם תגיד למישהו אני אכחיש" אמרתי.
הוא צחק.
"בואי נסיים את החרא הזה לפני שאני מאבד את הסבלנות" הוא אמר לי בחיוך והסתכל על הפאזל שהיה חצי מורכב.
הנהנתי בחיוך והתחלנו להרכיב.