סוג ב' – פרק 15

סיימנו לסדר את כל החצר, זה לקח שעה אני חושבת.
"רגע אלינור" עצר אותי סער שנייה לפני שהלכתי.
"מה?" שאלתי והסתובבתי אליו.
"אני לא שיקרתי" אמר.
הסתכלתי עליו לא מבינה.
"כשאמרתי שיש לך גוף יפה, הייתי רציני" אמר בחיוך.
"אממ.. תודה?" אמרתי או יותר נכון שאלתי בחצי חיוך.
"מדדת את עצמך פעם?" שאל.
"מה זאת אומרת?" שאלתי בגיחוך.
"את יודעת…כמו הדוגמניות, שמודדות את עצמן, 90,60,90..?" אמר.
"אני לא דוגמנית, למה שאני אמדוד את עצמי?" שאלתי.
"את יכולה להיות.." אמר בחיוך.
גיחכתי בחיוך אחרון והלכתי מביתו , עם יותר ביטחון ממה שנכנסתי אליו זה מה שבטוח….

"בוקר טוב" אמרו לי אביה וליאור.
"היי" מלמלתי אליהן בעייפות , חזרתי הביתה בארבע לפנות בוקר והייתי צריכה לקום בשש הודות לצעקות של מאי על כך שהיא לא מוצאת את החולצה הורודה עם התחרה. גאד. את מי זה מעניין?
"מה יש לך עייפה?" שאלה ליאור.
"עייפה, היה מסיבה לא?" שאלתי.
"איי איי איי, כאילו שאת הולכת לישון בעשר" אמרה אביה.
"קמתי היום בשש" אמרתי לה או יותר נכון צעקתי עלייה.
"אהה..אויי" אמרה.
"מאי?" שאלה ליאור צוחקת.
"הוו זה מצחיק אותך?" שאלתי אותה בכעס.
"לא לא" אמרה מתאפקת לא לצחוק.
גלגלתי עיניים והלכתי לכיתה.
סער היה בכיתה ומסביבו היו מלא בנות, אוחחח
"אני יכולה את המקום שלי?" שאלתי איזה אחת שישבה לי במקום בהרמת גבה.
"את לא רואה שאנחנו מדברים?" שאלה.
"תדברו במקום שלך, אני רוצה לשבת" אמרתי לה, איזה חצופה.
"באלנו פה" אמרה איזה אחת, אני חושבת שהיא חברה של מאי…
באתי לענות ואבל קול שנשמע מפתח הכיתה לא נתן לי לעשות את זה.
"בוקרר טוב" אמרה מאי או יותר נכון צעקה לחלל הכיתה בחיוך.
"חייים שלי בוקר טוב" אמרו לה כמה בנות שהיו ליד סער בחיוך אבל עדיין לא זזו.
מאי התקדמה לעבר המקום שלנו, אווי לא.
"סעער, בוקר טוב" אמרה בחיוך מרוח על הפנים ודחפה את כל הבנות שהיו מסביבו.
היא נשקה לו נשיקה ענקית בלחי ואז תפסה את ידו ומשכה אותו כדי שיעמוד.
סער הסתכל עלייה במבט מבולבל והיא רק חייכה אליו.
"יש לנו שיחה לו גמורה מאתמול" אמרה לו לבסוף ובאה למשוך אותו אל מחוץ לכיתה.
"ואוו ואוו וואו איזה שיחה בדיוק?" שאל אותה ועצר אותה.
"אתמול אמרנו שנדבר עליי, אבל ברחת ליי" אמרה.
"למה שנדבר עלייך?" שאל לא מבין.
מאי הסתכלה על כל הכיתה ועל כל הילדים שבחנו אותה.
"אתה אמרת…" אמרה קצת יותר בשקט.
"אני חושב שאת אמרת לעצמך" אמר בגיחוך וחזר למקום שלו.
כמה מהכיתה גיחכו ביחד איתו והשאר הסתירו חיוכים.
רק מאי עמדה משותקת מול כל הכיתה והתיישבה במקומה בשקט.
המורה נכנסה והתחילה ללמד.
היום עבר דיי מהר…

"היי אליי" שמעתי צעקה מאחוריי.
הסתובבתי וסער כבר היה לידי.
"אה..היי" אמרתי לו.
"היי, את חוזרת הביתה?" שאל.
"נחש" מלמלתי והוא צחק, זו לא הייתה בדיחה…
התחלנו ללכת.
"נהנית אתמול?" שאל פתאום.
"מאוד" חייכתי אליו.
"אני חושב שניצחתי בהתערבות" אמר בחיוך.
"איזה התערבות?" שאלתי לא מבינה.
"שהייתה לנו אצלך בבית, שחכת למה עשיתי את המסיבה?" שאל.
"על זה שכללל הבנות ימרחו עלייך?" שאלתי.
"בדיוק" אמר בחיוך.
"בגלל זה היה דחוף לך שאני אבוא?" שאלתי בהבנה.
"גם..אבל גם כי רציתי שתהיי" אמר.
"אגב..הקטע עם עדי, לא היית צריך לעשות את זה" הרצנתי.
"איזה קטע?" שאל.
"שלא הזמנת אותה למסיבה, זה עניין שלי איתה.. אני לא צריכה את הנקמה שלי דרכך" אמרתי לו.
"מי אמר שהנקמה שלך היא דרכי?" שאל.
הסתכלתי עליו בהרמת גבה, מה הוא חושב שאני מטומטמת?!
הוא צחק.
"טוב נוו, פשוט עיצבן אותי שהיא לא הזמינה אותך" אמר.
"למה עיצבן אותך?" שאלתי לא מבינה.
הוא בא לענות אבל שמענו צעקה מרחוק.
לא.זאת לא הייתה מאי, לא הפעם לפחות..
"היי" אמרתי לה בחיוך אחריי שהגיעה אליי.
"היי" החזירה מתנשפת.
"היי סער" הוסיפה בחיוך.
"היי" ענה לה צוחק.
"תשמעי אליי, זוכרת את העוגה שאמרת שהכנת במקום מאי?" שאלה.
"א..איזה עוגה?" שאלתי, לא לא שלא תהיה מטומטמת.
"נוו זאתי שנשרפה למאי והכנת אותה בשבילה כדאי שלא יהיו לה פדיחות, כשהיית אצלם" אמרה ואז בשתי מילים האחרונות הצביעה על סער.
"אני לא הכנתי את העוגה..זאת מאי" הכחשתי.
"לא נוו אמרת שהיא נשרפה לה, והכנת אותה במקומה, אחר כך אמרת לי שהם התלהבו ממנה" אמרה.
העפתי מבט קל לסער שנראה משועשע מהסיטואציה..
"אה..זאתי" אמרתי לבסוף, זה לא יגמר בחיים אם אני לא אגמור את זה עכשיו..
"קיצור, אני צריכה שתשלחי לי את המתכון שלה היום דחוף" אמרה.
"למה?" שאלתי.
"כי חייבת אותה, יאללה אני עפה ביי" אמרה ורצה משם, אוקיי זה היה מוזר.
סער הסתכל עליי, עדיין משועשע והרים את גבתו.
"אז את גם אופה מצטיינת" אמר.
"ממש" גיחכתי והתקדמתי.
"ידעתי שמאי לא הכינה את העוגה" אמר והלך אחריי, מצמצם את הפעם שהיה בנינו.
"כן בטח" אמרתי.
"זה ממש נחמד מצידך…את יודעת, לעשות עוגה חדשה כדי שלא יהיו לה פדיחות, במיוחד כשאת יודעת שהיא לא הייתה עושה את זה במקומך" אמר.
עצרתי.
"איך אתה יודע שהיא לא הייתה עושה את זה בשבילי?" שאלתי אותו בכעס. הוא ממש חוצפן.
"כי לפי מה שהספקתי להכיר את מאי..היא תעשה הכל כדי להיות המושלמת מבניכם, ואת..יחסית לזאת עם השם הרע..את נשמה טובה" אמר בחיוך.
"אז כנראה שאתה לא מכיר אותי טוב" אמרתי לו .
"הוו אני חושב שאני מכיר אותך יותר טוב מכולם" אמר.
"אז לחשוב כנראה זה לא הצד החזק שלך" אמרתי והלכתי משם.