סוג ב' – פרק 1

"קלטתם?המילרים עזבווו!!" רצתי למטבח בהתלהבות וצעקתי.
"הם עזבו לפני שבוע" אמרה מאי ולגמה מכוס השוקו שלה בחינניות.
כרגיל..מקדימה אותי ויודעת הכל לפני.
כמו תמיד.
מאי היא אחותי התאומה. היא מיד הייתה יותר טובה ממני, יותר יפה ממני, יותר מוכשרת ממני ויותר מחוננת ממני.
ואני..טוב איך לומר את זה..אני הזבל שנשאר מאחורה.
תמיד הייתי..סוג ב'.
זה כאילו שהיא יצאה מהבטן של אמא שלי, הילדה המושלמת, היפייפיה והזוהרת ואני סתם השאריות.
לא הכי יפה, לא טובה בשום דבר, גרועה בלימודים, השלילית, הצינית …
"שמעתי שהיום עוברת משפחה חדשה לבית של המילרים" נכנס אבי למטבח.
"איזה קטע בדיוק דיברנו עליהם, אלינור לא ידעה שהם עברו בכלל" אמרה מאי בחיוך ושיחקה בשיערה הבלונדיני והגולש.
שונאת אותה!
"את לא מעודכנת אלינורי, המילרים עברו כבר מלפני שבוע.." צחק אבי ופרע את שיערי.
העפתי את ידו משיערי, שונאת שהוא קורא לי אלינורי.
"זה בגלל שהיא כל היום סגורה בחדר שלה" התערבה מאי.
"מה זה אכפת לך?" התעצבנתי.
"זה לא אכפת לי" אמרה וקמה, לוקחת את התיק הורדרד שלה.
"אני יוצאת, כדאי לך גם…אלא אם כן את רוצה לאחר. שוב." אמרה ויצאה.
אני יהרוג אותה!!
"חתיכת…"התחלתי להגיד.
"אלינור!" הזהיר אותי אבי.
"אתה לא רואה איך היא מתגרה בי? אתה באמת לא רואה!?" שאלתי אותו בכעס.
ההורים שלי יכולים להיות לפעמים כאלה…אטומייים!
"היא רק אמרה לך שכדאי לך להזדרז, ואני מסכים איתה. אז קדימה ..לכי לבית הספר" אמר.
נאנחתי ולקחתי את התיק המשובץ שלי.
יצאתי מהבית.
הבצפר נמצא חמש דקות מהבית שלי. ככה שאנחנו הולכות ברגל.
נכנסתי לשער בית הספר.
ראיתי את מאי עם כמה מהחברות שלה מצחקקות להן.
בעיקרון, כל הבצפר חבר של מאי, אין אחד שלא אוהב אותה. כי היא חמודה ועדינה ומתוקה ויפה.
בולשיט.
ואני? אני כבר הספקתי לספור את כל השונאים שיש לי בבית הספר הזה…יש כלכך הרבה..
נכנסתי לכיתה. ראיתי את ליאור משחקת באייפון שלה.
"בווו" הבהלתי אותה והיא קפצה.
"משוגעת הבהלת אותיי! ובגללך ניפסלתייי" אמרה.
צחקתיי. "מה קורה?"
"שמעתי שיש תלמיד חדש" אמרה.
"באמת?" שאלתי.
"כן , טוב. שמעתי שהוא רק עבר לכאן.." אמרה.
"מאיפה כל המידע הזה ליאור?" שאלתי אותה, ליאור תמיד יודעת הכללל, איך? אין לי מושג!
"סודד" צחקה.
נשמע צלצול ואני התיישבתי במקומי.
אני יושבת בסוף הכיתה. לא אוהבת למשוך הרבה תשומת לב.
מאי לעומתי..חולה על זה.
הכיתה התמלאה בשנייה וכולם התיישבו, כולל את מאי ואת כל החברות שלה.
המורה נכנסה עם מישהו.
הוא נראה בגיל שלנו.
גבוה, שרירי וחסון שיער חום שטני מלוכלך, עיניים כחולות עגיל בגבה ובאוזן.
הוא ללא ספק רמה או אפילו כמה רמות מעל כל הבנים בבצפר המסכן שלנו.
הסתכלתי על מאי, כדי לראות את התגובה שלה.
היא חייכה בביישנות.
היא עושה את זה כשהיא רוצה מישהו, כשהיא ממש רוצה מישהווו!!
ואותו היא ללא ספק רוצה, כמו כל אחת בכיתה.
"תלמידים, זה סהר. הוא חדש ואני מקווה שכולכם תתנהגו אליו בהתאם" אמרה המורה.
כולם הנהנו כמהופנטים ובהו בסהר.
אפילו הבנים..יש מצב שהם יוצאים מהארון?!
"סהר לך תשב ליד אלינור שם בסוף" ביקשה ממנו המורה והעירה אותי ממחשבותיי.
מה?? אוויש נוו באמת.