נתתי לך ללכת כי מגיע לך יותר – פרק 3

בננות שיניתי את השם כי השם הקודם של הסיפור פשוט לא מתאים מקווה שתתרגלו
והסיפור הזה נכתב לפני כמה ימים פשוט הייתי בטיול שנתי ולא הספקתי לכתוב
מקווה שתקראו ותגיבו

מהפרק הקודם:
שוב קיבלתי הודעה מאותו מספר
'מחכה למחר נשמה'
'יואוו מי זה זה כבר לא מצחיקקקק!!'
ואז ישר הוספתי : 'רגע מחר 1 באפריל מי ההומו?'
'בנדר זה לא מתיחה אפילו לא ידעתי מה התאריך מחר'
'טוב אז מי זה '
'זה………………….'

פרק 3:

'נו כבר אין לי כוח לזה'
'תראי מחר לילה טוב אהבת חיי'
לא הפסקתי לחשוב על מי זהההה
אבל העדפתי לא להתעסק בזה
אני וצ'רני עשינו מרתון כמעט מלאכים
והלכנו לישון.

בוקר-
קמנו בבוקר התארגנו
אני לבשתי חולצת בצפר חולצת בצפר לבנה של בנים
טייץ שחור נעלי הוויאנס שחורות ומעל החולצת בצפר שמתי חולצת גינס פתוחה
שמתי מסקרה גלוס לקחתי את התיק ויצאתי
הלכתי לתחנה עליתי לאוטובוס וחיכיתי שצ'רני תעלה
היא לבשה חולצת בצפר שחורה רגילה טייץ בורדו ונעלי בובה שחורות
היא שמה מסקרה ואודם ורדרד חלש חלש היא התיישבה לידי והתחלנו לדבר
"נו אז תלכי היום?"
"ל….?" אמרתי לא מבינה
"מה ל.. יא אהבלה לזה מההודעות"
"אהה כן ניראלי"
"לבוא איתך?"
"לא לא צריך זה בכל מקרה בשטח בצפר"
"טוב…"
דיברנו עוד קצת והגענו לתחנה של הבצפר ירדנו מהאוטובוס, היא הלכה לכיתה ואני למחששה
נכנסתי ו…..

נ.מ של______
"יאללה תתנדפו אני צריך לארגן פה"
"מה אחי אתה מנסה להחזיר אותה?"
"כן מה אני יגיד לכם עדיף מאוחר מאשר אף פעם"
"וואלה צודק טוב הלכנו"
אירגנתי שם הכל ואז היא נכנסה איך אני אוהבת את זה שהיא שומרת על עצמה
לא מתאפרת מדי ממש בקטנה הכי טבעית ככה היא הכי יפה!!
"מ..מ..מה ?" היא התחילה לגמגם וישר חזרה לעצמה היא שונאת להראות חולשה
"לא לא לא לא לא ממש לא שלומי מה זה צריך להיות?!"
"יפה שלי כמה התגעגעתי"
"הייתי צריכה לדעת שזה אתה טוב בעצם לא מה אתה רוצה?"
"עוד לא הבנת? אני אוהב אותך"
"בוקר טוב אליהוו יפה שנזכרת"
"עדיף מאוחר מאשר אף פעם"
"יופי פילוסוף אבל יש מאוחר ויש מאוחר מדי,
בדגש על המדי וזה המאוחר שלך"
"את לא מבינה כמה אני מצטער אני….."
"לא, אני יודעת מה אתה הולך להגיד זה הולך ככה-
אני מצטער, את לא יודעת כמה אני אוהב אותך, אני מתגעגע
להכל, לצחוקים שלנו, לחיוכים, לחיבוקים, לנשיקות אפילו לריבים לקול שלך
לצחוק שלך ליופי שלך לצד המרוקאי שלך שאת מתהפכת בשנייה פשוט הכל
אני יחזור ויאמר אני אוהב אותך" נשארתי עם פה פעור לא ידעתי מה להגיד. פשוט כל מה שרציתי לומר לה היא אמרה
"זה זה נכון?"
"את לא מבינה כמה שזה אמיתי אני נשבע"
"בחייאת שלומי תחסוך לי את זה אתה היית הראשון שבאמת אהבתי
ושיחקת בי פשוט ואני? התעלמתי כי כלכך אהבתי אותך אז לא היה
אכפת לי! הייתי סתם עוד אחת בשבילך לקח לי המון זמן להתגבר עלייך אוקי?
אני לא מוכנה לחזור לזה ממש ממש לאא"
"אבל…"
"אמרתי תחסוך"
היא אמרה והלכה, מה חשבתי לעצמי שאני יבקש סליחה והיא ישר אממ נוו אתם יודעים תסלח ונחזור? אני דפוקק היא לא מגיעה לי אבל אני פשוט לא מוכן לוותר

נ.מ של ירדן

לא לא לא רוצהההה זה לא קורה ליי אינעל רבאק
פתאום הכל צף אחרי שחשבתי שהתגברתי עליו
יואוו אני לא יכולה לחזור לזה במיוחד לא אחרי מה שעברתי
דיייי נמאס

פלאשבאק- (הפלאשבאק זה כל הקשר שלהם ככה שזה כמו מין סיפור קטן בפני עצמו והוא יהיה כמה פרקים לאב יו)
לפני שנה-
"צ'רניייייי קומייייי טיו"ששששששששששששש" סוף סוףף כמה חיכינו צ'רני ישנה אצלי יום לפני
הטיו"ש
"יא אהבלהה די להעיר אותיי בצרחות!!!!!"
"מה את רוצה טיוללל שנתיי!!"
"מה השעה????"
"עשרה לשש"
"למה הערת אותי כלכך מאוחר אני לא יספיק להתארגן!!!!!!!"
"טוב סתמי וקומי !"
קמנו, שמנו שירים ברקע והתארגנו
המזוודה והתיק כבר מוכנים הכל מתוקתק מאתמול
אני לבשתי
http://www.polyvore.com/trip/set?id=118248281
+ את החולצה של הטיוש שנראתה ככה
http://www.bgood1.co.il/index.php?Subject=Product-1-2424
והיה כתוב עליה:
'אמרו לנו לא להביא דברים יקרי ערך, אבל בכל זאת באנו.'

וצ'רני לבשה:
http://www.polyvore.com/trip/set?id=118249170
+ אותה חולצה של הטיול
"צ'רני?" היא שאלה אותי
"הא?"
"מה השעה?"
"שש ועשרים"
"יאללה צריך לצאת צריך להיות עוד 10 דקות בבצפר"
"יאללה"
לקחנו הכל למטה ואמא שלי הקפיצה אותנו
נסענו עשינו קרחנה באוטובוסס כמו לא יודעת מה אחרי כמה זמן עשינו עצירה ועלינו שוב לאוטובוס והתחיל קצת לשעמם אחרי נסיעה של עוד 3 שעות אז
קמתי מהמקום והמורה הזונה הזאת הבהילה אותי ומהלחץ עשיתי תנועה לא נכונה ועיקמתי את הרגל ככה שיצא שכולם הלכו למסלול ונהנו ואני נשארתי באוטובוס
עם הורה מלווה ועוד איזה ילד ג'ינג'י עם חום
ישבתי שם שעה בערך -מסלול של 4 שעות- [דרך אגב הקטע שכתבתי עכשיו באמת קרה!]
והתחיל לשעמם לי אז ירדתי למטה צולעת והתיישבתי על איזה אבן ואז התקרבו אליי כמה בנים אבל אחד ממש ממש חתיך

נ.מ של שלומי-
בדיוק סיימנו את המסלול
"וואלה מילה שכמעט כל הבנות אצלנו פצועות אחים שלי" אמרתי ללירון בן ועומר
"נשבע שאתה צודק מה אתם אומרים באים לחפש כוסיות?" לירון אמר
"יאללה למה לא" בן אמר והלכנו
פתאום עומר אמר: קלטו את זאת שיושבת שם"
"אני הולך" אמרתי ישר, דבר כזה צריך תשומת לב רבה ולי יש
"מה זה יא הומו כבר שמתי עלייה עין" בן אמר
" אתה שם על כולן עין יא זין, ראית איזה משורר אני"
"טוב יאללה תתחיל איתה אבל רק סתום קצת"
הלכנו לכיוון שלה וואלה מקרוב היא יותר יפה
"ואיך קוראים לנסיכה שמולנו"
"סורי אני לא בקטע של קבוצות" היא אמרה וחזרה לפלאפון
"מה קבוצות זה רק אני נשמה" אמרתי וצחקנו
"אהה אז זה החיילים שלך כאילו?"
" לא חס וחלילה חברים"
"נו אז אם אתה מדבר איתי למה כולם באו? כדי לטפח לך את האגו?
לך תחפש זונה כי ניראלי שטעית בכתובת" היא אמרה בתוקפנות והלכה
מה זה היא צולעת נפלתי על נכה
"מה קרה לך?" אמרתי בציניות עוקצת כזאת יענו אכפת ליי
"זה ממש לא עניינך"
"למה אני רוצה לעזור כפרה"
"מה זה כפרה , נשמה? מה אני מזוזה? את המילים האלה תגיד לכלב שלך"
היא אמרה והמשיכה ללכת התקדמתי לכיוונה ויצא מצב שהתרחקנו קצת מכולם ונשארנו לבד
"……………."

תגובות ממשיכה בנות אני ממש משקיעה בסיפור ואני מתאכזבת כל פעם מחדש
אני ממש ממש יעריך ואשמח אם תפיצו קצת את הסיפור ותספרו לחברות שלכןן
וזהה שבת שלום אוהבת אותכן