נתתי לך ללכת כי מגיע לך יותר-פרק 5 תקראו את מה שכתבתי לפני

בנות אני מקווה שאתן עדיין זוכרות אותי. אם אתן צריכות רענון תחזרו לפרקים הקודמים,
נזכרתי כמה אני מתגעגעת לכתוב פה לשמוע את השיר שהייתי כותבת איתו והתחלתי לבכות. אני לא מוכנה לוותר על זה, אולי הוא לא יהיה פופולרי כמו אור ואדיר אבל יש לי צורך לכתוב לכן, שתהנו, שתדמיינו כל רגע ורגע בסיפור.

מהפרק הקודם:
"בסך הכל שאלתי אותה אם יש לך חבר ואם אפשר את הפלאפון שלך"
אמאאאאאא איזה פאדיחהה איזה סתומה יצאתי באלוהים מה אני אומרת עכשיו
"הא." זה מה שיצא לי מהפה??? הא????? יואווו יא אהבלה את מכירה אותו שעה מה זה ההתנהגות הזאת
"אל תתדאגי בסוף היא לא נתנה לי את המספר"
"יופיי" למהה איזה דפוקהה היא באמאא
"טוב אני צריך ללכת ביי חיים"
"אממ ביי"
הוא בא ללכת הסתובב, תפס אותיי ובום .
אווו מייי גאדדדד

פרק 5:
נ.מ של ירדן
זה היה סוער, מושך, חם, אוהב אבל מפחיד, ומוזר באותה מידה
אלוהיםם מה זה הסערת רגשות הזאת מה אני במחזור??
"מה זה היה?" ניסיתי לשחק את הקשוחה
"אין לי מושג"
"אז למה עשית את זה"
"כי זה מה שאני מרגיש"
"אהה אז אני צריכה להיות בובה שלך כי אתה מרגיש מה אתה חושב שאני איזה לא יודעת מה שאני……."
"אולי תשתקי שנייה"
חוצפן.
"בשעה? הזאת שאני מכיר אותך אני הרגשתי בחודשים עם אחרות אוקיי?
אין לי מושג מה זאת ההרגשה שאני מרגיש בשעה האחרונה אבל אני אוהב את זה ירדן, כן יהיה לי קשה להפגין רגשות אבל אני מבטיח שאני אשתדל בשבילך, בשבילנו."
לא יודעת למה אבל הרגשתי שיש למילים האלה כלכך הרבה משמעות
הלב שלי פעם מהר מאוד,מאוד,מאודדדד לא יודעת מה קרה ליי פשוט
"טוב אני צריכה לעלות לאוטובוס אבל תרשום את המספר שלי זה:…."
"לא צריך" הוא קטע אותי והמשיך "היא כן הביאה לי את המספר שיקרתי"
אפילו לא כעסתי פשוט חייכתי בלי הפסקה ובלי שליטה.
"ביי" אמרתי וחיבקתי אותו
"ביי הוא אמר ונישק אותי בראש והלך.
בדיוק המחנכת שלי ירדה מהאוטובוס וצעקה
"ירדןןןןן עלי מהר אנחנו רוצים לנסוע"
"חחחחחח אני באה"
עליתי והתיישבתי ליד עדן.
"נו יפה שלייי ספרי מה קרה, מה זה החיוך הזה, מאוזן לאוזן".
היא אמרה.
"חחחחחח"
"נו מה את צוחקת יא סתומה ספרי"
"התנשקנו."
"מה?! אומייגאד. אבל אבל אתם מכירים פאקינג שעההה."
והוסיפה:" צ'רנייי איך אני שמחה בשבילך!!!!!!!!"
היא יודעת שאני בן אדם מה זה סגור בקטעים האלה ושיש לי לא מאה
יש לי אלף מחסומים על הלב, כדי לא להיפגע.
"יואו את לא מבינה, אני הכי לא ראיתי את זה בא הוא פשוט בא ודפק לי בוסה, אבל זה הרגיש לי כלכך נכון אני לא יודעת ואחרכך הוא אמר לי שבשעה שאנחנו מכירים הוא מרגיש דברים שהוא לא הרגיש, שהוא עוד לא יודע מנה זה הרגשות האלו אבל הוא אוהב את זה"
והחיוך שלי רק הלך והתעצם.
"יאא איך אני מאושרת אמאאא אווירר" היא אמרה
פשוט חיבקתי אותה ואמרתי לה:"תודה חיים שלי, תודה על הכל"
"תמיד אהבה שלי"
המורה:"תלמידים אנחנו נוסעים עכשיו לאכסנייה בקיבוץ, ולידנו יהיה עוד בצפר אני מבקשת בעיקר מהבנים לא להתקוטט ולא להסתבך, אנחנו מייצגים את בית ספרנו."
וישר עדן האהבלה הזאת צעקה:"את יודעת איזה בצפר?"
"כן, מקיף יהוד." התלהבתי וישר אמרתי לצ'רני
"אנחנו מיהוד, אולי יהיו כאלה שאנחנו מכירות"
"חחחח מטומטמת, אני יודעת את מי את רוצה לראות שם"
"חחחחחחחחח שתקי"

~הגענו לאכסנייה~
נכנסנו לחדרים-
היינו בחדר שלנו
אני, עדן, לי ,רונה,וליאל.
לקחנו חדר של שש שיהיה מקום חחחחחחח
שמנו את הדברים סידרנו הכל התקלחנו והתארגנו לארוחת ערב ואחריה כבר הולכים ישר למסיבה (ובגלל שזה בקיבוץ אז זה מסיבה אחת לשני הבתי ספר אז צריך להיות יפה ^_^ )
צ'רני:" את יודעת שהמסיבה זה לשני הבתי ספר את צריכה להתארגן."
"חחחחחחח מטומטמת" אמרתי לה והלכתי להתארגן.
אם אתם שואלים על לי? ממש התרחקנו והיא לא תופסת כזה חלק גדול בסיפור.
אני לבשתי את זה:
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=112945829
וצ'רני לבשה את זה:
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=119393224
נכנסנו לשם ראיתי אותו הוא היה -לבושששש- ככה
http://media-cache-ec0.pinimg.com/236x/63/29/6d/63296d2fc1e381cede769731ce24a1e4.jpg
כן, יכול להיות שגם החברים שלו היו בסדר אבל עליו הסתכלתי
בהינו אחד בשנייה לא שמנו לב ו….