נתתי לך ללכת כי מגיע לך יותר-פרק 23

אוי אלוהים אני לא מאמינה
'5 שיחות שלא נענו מאת: סיגל דויד'
'2 הודעות חדשות מאת: סיגל דויד'
'מותק את זוכרת שיש לך בייביסיטר היום?'
'אני חייבת לעוף ירדן'
אוי היא תהרוג אותי:' כן כן אני ממש מצטערת חמש דקות אני אצלך.'
מזל שהיא גרה קרוב אליי
הסתכלתי רגע בלוח מבחנים וקלטתי שעוד יומיים יש מבחן בהיסטוריה
מאיפה אני הולכת לסכם את כל החומר המחורבן הזה עכשיו איףף
"לולה בואי נרד אני דקה מתארגנת לוקחת חומר והולכת לבייביסיטר "
"ווי יש לך בייביסיטר ?"
"כן מהר."
"טובי אני הלכתי."
"ביוש"
"לאב אותך"
"הדדי לבוש"
התלבשתי הכי חפיף לקחתי את החומר למבחן ויצאתי לכיוון.
די בטוחה שבחיים לא הלכתי כל כך מהר תוך פחות מעשר דקות מהרגע שהיא התקשרה כבר הייתי אצלה
"היי מותק, יש אוכל במקרר אם את רעבה, נוגה כבר ישנה איתי במחשב עוד חצי שעה שעה, תגידי לו שילך לישון. אני אחזור קצת מאוחר היום אם את רוצה חברה או משהו.."
"סיגל זה לא פעם ראשונה הכל בסדר תלכי תהני."
"תודה מותק, להתראות."
אני מתה עליה . התיישבתי במרפסת, הדלקתי את האור והתחלתי ללמוד טוב מה ללמוד ? לחרוש.
30% מהציון בכל זאת, לסכם לסכם את הסיכום לצמצום ולשנן.
הודעה מאת: MY LULI
אדר, חברה טובה שלי מהילדות אוקיי.. מאיפה היא באה
'לולי געגועים אליך, אני חזרתי מארה"ב ואני מתה לראות אותך, מתי את יכולה?'
'אומייגאד לולה שלי מחר על הבוקר את אצלי.'
'אין בעיה לאב.'
היא חברה שלי עוד מהזמן שגרנו בתל אביב, היא נסעה עם ההורים שלה לשליחות בחו"ל (לוס אנג'לס ) לפני שלוש שנים, שנה אחרי שעברתי ליהוד וזה גרם לריחוק ענק בינינו .
ישר עלה לי חיוך, היא חלק ענק מהילדות שלי ועכשיו היא חוזרת. חזרתי ללמוד והלך לי בקלות דווקא. כמו שאמרתי אני הולכת להתאבד על הציונים שלי השנה.
הלכתי לחדר של איתי
"מאמי? כבר תשע, מחר יש בית ספר לך לישון."
"עוד חמש דקות."
"איתי.."
"טוב. לילה טוב "
"לילה טוב חמוד שלי."
מאוהבת בילדים של סיגל מאוהבתת
אוקי יאללה עוד קצת וזהו, חשבתי אחרי שלוש וחצי שעות של למידה .
שפשפתי עיניים ופיהקתי. 'טוב נגמר למדת מספיק.' אמרתי לעצמי וסגרתי את המחברת.
בדיוק שמעתי את הצליל של המפתח בדלת לקחתי את הדברים, הכנסתי לתיק
ונכנסתי לתוך הבית.
"הי מאמי איך הם היו?"
"מלאכים כרגיל" היא צחקה והביאה לי את הכסף
"תודה, לילה טוב."
"לילה טוב חמודה "
חיבקתי אותה ויצאתי.
לא יודעת למה אבל הייתה לי הרגשה טובה, טובה מאוד.
חזרתי הביתה ועליתי לישון ישר.

"גוד מורנינג האני" שמעתי קול מוכר וישר פתחתי עיניים
"גאד לולייי" קפצתי מהמיטה וראיתי את אדר, הבאתי לה את החיבוק של החיים
"כפרונה מה קורהה?"
"אומיגאד כמה יש לי לספר לך, את באה איתי לבית ספר היום."
"אבל אני לא רשומה לבית ספר שלך טמבלית "
"לא נורא."
"יש לי הפתעה בשבילך."
"עוד אחת? רגע איפה אבי ושמרית?" (ההורים שלה)
"אז זהו, באתי לבד."
"מה אז איפה תהיי ? מה תעשי?"
"אני אגור איתכןן, אמא שלי וש.." היא אפילו לא הספיקה לסיים את המשפט והתחלתי לצרוח ולחבק אותה
"ישש יואו רגע איך?"
"אם תתני לי להסביר תביני.
אמא שלי ואמא שלך דיברו כי רציתי לחזור לארץ והם לא יכולים כרגע אז אמא שלך הציעה "
"יואו איזה כיף אמאלהה"
"כןן לולה את קולטת נגור יחד"
"יש לי מלא מלא לספר לך"
"יש לי זמן, אני לא הולכת לשום מקום"
אני בהתרגשות של החיים באלוהים יואו אין דברים כאלה

-הרשמה: אדר אברהמי
היי לאברס
גיל :16
אני אדר, חייתי שלוש שנים בLA וחזרתי לארץ , בבוורלי הילס זה חלום , באמת
אבל אין כמו פה בארץ ועוד עכשיו כשאני הולכת לגור אצל
לוליי [ירדן]
שמאז ומתמיד היינו בסטיות מקווה שאני אשתלב פה מה אני אגיד לכם ,
אני נושמת ריקוד , ברייקדאנס היפהופ ובסגנון.
בילויים יציאות זה אני.
הבאתי לי ולירדן מלא מלא קולקציות חדשות מחו"ל מההכי נחשבים, אולי זה אחד היתרונות היותר גדולים בזה שההורים שלך כל היום עסוקים בלייצר כסף.. אבל החום של המשפחה היה חסר לי ופה אני יודעת בוודאות שאני הולכת לקבל אותו.
סינגל בייבי. בנתיים, שמעתי שבנים כמו פה כבר לא מייצרים
טוב אז זהו בעיקרון ביי בייב

~חזרה לנק' מבט של ירדן:
אני לבשתי חולצת בית ספר לבנה צמודה, שרשרת מתכת/כסף עבה, ג'ינס בצבע ירוק זית עם קרע בברך ואולסטאר נמוכות שחורות.
אדר לבשה חולצת בית ספר שחורה צמודה, שרשרת זהב עבה, ג'ינס בצבע בורדו וואנס לבנות.
סידרנו את השיער שמנו איינלינר ממש דק עם כנף יפה, לקחתי את התיק, לקחנו פלאפונים וירדנו.
"בוקר טוב יפות שלי" אמא שלי אמרה
"בוקר טוב, אנחנו די מאחרות אמא אז.."
"זה בסדר אני בכל מקרה לוקחת אתכן, אחרת מי תרשום את אדר לבית ספר?"
"אוקיי"
"יאללה בואו" היא אמרה ויצאנו .

"אוקיי מותק תזכירי לי את שמך" אמרה לאדר המזכירה
"אדר אברהמי"
"את עכשיו חלק ממשפחת מקיף יהוד"
"ווהו כיף." אמרנו בציניות יחד וצחקנו
"את ב- י'6 ,בכיתתה של ירדן היא תראה לך את הדרך." היא אמרה ולקחתי את אדר.
"מותק ברוך הבא, את כבר לא בבוורלי ."
"כן את זה הבנתי, ניראה לי "
"יאללה בואי."
"גאד מי זה?" אדר אמרה בפרצוף מאוהב
"BACL OFF GIRL" אמרתי בתוקפנות כשראיתי מולי את שלומי ולירון
"על מי מהם את תוקפת?" שאלה
"החתיך מימין"
"אווווו הוא חתיך, בחרת טוב אבל לא, אני מדברת על ההורס משמאל."
"הופהה הוא פנוי לגמרי מאמי."
"יופי האני" אמרה בפרצוף מחוכם.
והנה הם באים לכיווננו.