נתתי לך ללכת כי מגיע לך יותר-פרק 17

יפות שלי הקטע הזה הוא מפרק 3 שזה ההווה כביכול ומכאן ממשיך הסיפור שלנו:

המשך נקודת מבט של שלומי:
"יאללה תתנדפו אני צריך לארגן פה"
"מה אחי אתה מנסה להחזיר אותה?"
"כן מה אני יגיד לכם עדיף מאוחר מאשר אף פעם"
"וואלה צודק טוב הלכנו"
אירגנתי שם הכל ואז היא נכנסה איך אני אוהבת את זה שהיא שומרת על עצמה
לא מתאפרת מדי ממש בקטנה הכי טבעית ככה היא הכי יפה!!
"מ..מ..מה ?" היא התחילה לגמגם וישר חזרה לעצמה היא שונאת להראות חולשה
"לא לא לא לא לא ממש לא שלומי מה זה צריך להיות?!"
"יפה שלי כמה התגעגעתי"
"הייתי צריכה לדעת שזה אתה טוב בעצם לא מה אתה רוצה?"
"עוד לא הבנת? אני אוהב אותך"
"בוקר טוב אליהוו יפה שנזכרת"
"עדיף מאוחר מאשר אף פעם"
"יופי פילוסוף אבל יש מאוחר ויש מאוחר מדי,
בדגש על המדי וזה המאוחר שלך"
"את לא מבינה כמה אני מצטער אני….."
"לא, אני יודעת מה אתה הולך להגיד זה הולך ככה-
אני מצטער, את לא יודעת כמה אני אוהב אותך, אני מתגעגע
להכל, לצחוקים שלנו, לחיוכים, לחיבוקים, לנשיקות אפילו לריבים לקול שלך
לצחוק שלך ליופי שלך לצד המרוקאי שלך שאת מתהפכת בשנייה פשוט הכל
אני יחזור ויאמר אני אוהב אותך" אמרה בזלזול וציניות נשארתי עם פה פעור לא ידעתי מה להגיד. פשוט כל מה שרציתי לומר לה היא אמרה
"זה זה נכון?"
"את לא מבינה כמה שזה אמיתי אני נשבע"
"בחייאת שלומי תחסוך לי את זה אתה היית הראשון שבאמת אהבתי
ושיחקת בי פשוט ואני? התעלמתי כי כלכך אהבתי אותך אז לא היה
אכפת לי! הייתי סתם עוד אחת בשבילך לקח לי המון זמן להתגבר עלייך אוקי?
אני לא מוכנה לחזור לזה ממש ממש לאא"
"אבל…"
"אמרתי תחסוך"
היא אמרה והלכה, מה חשבתי לעצמי שאני יבקש סליחה והיא ישר אממ נוו אתם יודעים תסלח ונחזור? אני דפוקק היא לא מגיעה לי אבל אני פשוט לא מוכן לוותר

נ.מ של ירדן

לא לא לא רוצהההה זה לא קורה ליי אינעל רבאק
פתאום הכל צף אחרי שחשבתי שהתגברתי עליו
יואוו אני לא יכולה לחזור לזה במיוחד לא אחרי מה שעברתי
דיייי נמאס
לא יכולתי להיכנס לכיתה ישבתי באיזה חור בבצפר, מקום שאין בו אף אחד, רק שקט.
מה שאני צריכה עכשיו, שקט
אוף יואו איך אני יכולה לחזור אליו? זה לא שהוא היה עם מישהי ובגד בי או משהו הוא פשוט עזב אותי, סתם ככה בתקופה הכי יפה שלנו, הייתי דיכאונית , עצובה כל מה שאני לא.
אבל אולי הגיע הזמן לעשות קאמבק? אולי עבר מספיק זמן?
אז למה עדיין כואב לי?
עבר המון זמן מאז שזה קרה ואני עדיין בודקת כל חמש דקות מתי הוא מחובר.. הרבה פעמים הייתי רואה אותו מקליד ומוחק, מצד אחד חייכתי שהוא עוד חושב עליי, מצד שני תמיד הייתי חושבת שאם הוא לא שולח אני לא מספיק חשובה.
היה רעש של הודעה פתחתי הפלאפון
'אחח האירוניה' חשבתי לעצמי שלומי שלח הודעה. כמה אני ילדה קטנה ומאוהבת מ-1 ועד לא להחליף לו את השם…הייתי מאוכזבת מעצמי פשוט לא היה לי אומץ, הוא היה ועדיין האהבה הכי גדולה שלי.
מאת: 'הבייבי שלי'
'בייבי, אני אוהב אותך.
אין לי הרבה מה להגיד, פגעתי בך בכל הצורות האפשריות.
הייתי הולך עם הרבה בנות, וכל הזמן הייתי חושב רק עליך.
לא הייתה לי מישהי רצינית, לא אחרייך ולא לפניך, רק את.
אני כל כך אוהב אותך. אני יוצא כוסית באלוהים, אבל רק
את עושה לי את זה. לא יהיה אדם מאושר יותר ממני אם
תסכימי לחזור, אני מאוהב בך, את יודעת את זה?
אני לא יודע אם עדיין יש לך את המספר שלי.. את הדבר
הכי חשוב לי, תמיד הייתי משגיח עלייך, רואה הכל מהצד
בודק שאת בסדר, שאת מחייכת שאת עם חברות, אני
חשבתי שאני עושה את זה לטובתך, עכשיו? אני יכול לספר
לך הכל, אני אחרי זה, אני לא מסובך ואני רוצה אותך כל כך..'
קראתי את זה וכמו ילדה קטנה התחלתי לבכות, לא ידעתי
מה להגיד.
מסובך? במה הוא היה מסובך לייסטר אוףף אני כל כך אוהבת אותו
הפעם אני לא הולכת לעשות לו חיים קלים, הוא רוצה אותי? הוא יצטרך להתאמץ.
אבל אני חייבת לדעת מה קורה איתו במה הוא היה מסובך, למה הוא גמר את זה בינינו.
אתם לא מעודכנים מה קרה בין בן ועדן נכון?
הם היו רבים, המון לא יכלו להיות ביחד חמש דקות.. מסתבר שבן היה עם מישהי.. היא ידעה את זה, אבל היא לא יכלה להיפרד ממנו היא אהבה אותו והוא אותה, הוא אמר שזאת הייתה מעידה היא עשתה כביכול היא מאמינה אבל זה לא חזר להיות אותו דבר, בסופו של דבר הם נפרדו לא יכלו יותר, יצא להם מהתחת הקשר הזה… הוא רוצה אותה היא רוצה אותו אבל היא עושה לו את המוות, מחזיקה אותו קצר, חח אני צריכה ללמוד ממנה, עכשיו הוא רוצה אותה פי מאה.
קיבלתי עוד הודעה
מאת: 'צ'רני'
'אחותי איפה את?'
'אני הולכת הביתה, יום טעון.'
'רגערגע מי זה היה?'
'שלומי..'
'וואט דה פאק? חכי אני באה איתך את חייבת לספר לי הכל.'
'אוקיי בואי אני ליד השער.'
'שלוש דקות אני בחוץ.'
טוב שתבוא. לא תזיק לי חברה עכשיו וצ'רני היא הבן אדם המתאים.
היא באה ויצאנו מהבצפר הלכנו אליי
"נו מה קרה?"
"אז ככה…" סיפרתי לה הכל והבאתי לה לקרוא את ההודעה
"וואי אחותי, איזה נושש מה תעשי? במה הוא מסובך?"
צחקתי ואמרתי:" כן הוא נוש אבל לא יודעת, לא יודעת מה לעשות ובמה הוא היה מסובך."
והדגשתי את המילה 'היה'
"חח אוקי אוקי היה"
"יופי."
"את כל כך אוהבת אותו, מי כמוני יודעת. הוא אמר שיש לו סיבה, הוא היה מסובך ולא רצה לערב אותך שתיפגעי אז בסך הכל הוא הגן עליך"
"מאמי ומה איתך ועם בן?" רק אמרתי את השם שלו ועלה לה חיוך
ראיתי את זה והוספתי:"את אוהבת אותו, הוא אותך. עבר מספיק זמן, די ."
"אולי את צודקת."
"תביאי לי רגע את הפלאפון שלך"
"קחי.. מה קרה?"
חיפשתי בן לא מצאתי חיפשתי אהובי לא מצאתי ואז נזכרתי שהיא הייתה קוראת לו מאמי שלי
צחקתי
"מה קרה?"
"אפילו לא שינית לו את השם"
"חחח די"
שלח הודעה אל: 'מאמי שלי '
'אני אוהבת אותך…'
"מה עשיתתתת?!" היא צרחה עליי

נקודת מבט של בן:
קיבלתי הודעה מאת: 'אהבת חיי היפה'. ישר עלה לי חיוך
'אני אוהבת אותך…'