נתתי לך ללכת כי מגיע לך יותר-פרק 16

מהפרק הקודם:
נ.מ של ירדן:
באתי לפתוח את הפלאפון לשלוח הודעה וראיתי על הצג של הפלאפון התראה, הודעה
מאת: 'בייבי שלי'
'זה נגמר.. :('
מה?!

נ.מ של שלומי:
ילד מפגרר אינעל רבאק זה מה שאתה אתה יודע שתפגע בה אבל לא אתה חייב להשיג כל דבר שנראה לך נחמד וחמוד
היא לא ענתה היא הייתה מחוברת ולא ענתה אני כבר חושב מה היא עושה.. היא בטח יושבת בשוק הדמעות עולות בעיניים החיוך לאט לאט נמחק מנסה להקליד ולא יודעת מה
'מה זאת אומרת נגמר?' היא שלחה אחרי כמה דקות איך אני הולך להסביר לה?
'זה לא לפלאפון אני בא.'
'לא אל תבוא..'
'לא ממש שאלתי' ילד מפגר זה מה שאתה לא החלפתי בגדים לקחתי את המפתחות ונסעתי אליה
אחרי חמש דקות בערך הגעתי דפקתי בדלת, היא עמדה שם היא כל כך יפה, אני רואה אותה מנסה להישאר חזקה לא לבכות.. אני מכיר אותה
"אני חושבת שאתה חייב לי כמה הסברים"
"אפשר להיכנס?"
"תרגיש בבית.." אמרה בציניות ונתנה לי להיכנס.
התיישבנו בספה והסתכלנו אחד לשנייה בעיניים, כל כך רציתי לנשק אותה אבל לא! אני אהיה חזק פה
"נו..?"
"תקשיבי יפה שלי אני אוהב אותך אנחנו פשוט לא יכולים להיות ביחד, אנחנו שונים מדי" באמת זה הכי טוב שלך יא קוקסינל תעמוד מאחורי המעשים שלך
"מה?"
"זה לא יקרה"
"מה לא יקרה למה אתה לא מסביר לי?"
"אני מצטער." מה אני יגיד לה? שאני מסובך עד כדי כך שמאיימים עליי שיפגעו באנשים הכי קרובים לי? שפעם הייתה לי בעיה של שתייה והייתי הולך לבזבז את הכסף שלי על זבל?שהכרתי אנשים לא טובים שהסתבכתי? שבנוסף להכל מאותתו לילה שהייתי שיכור מהתחת השכבתי את לי? היא הייתה שם . עקוה עקומה אבל היא רצתה את זה והייתי שיכור. אני לא יכול לתת לה את החיים שמגיעים לה היא לא מגיעה לי מגיע לה מישהו יותר טוב.
"אבל..אני אוהבת אותך" היא אמרה וירדה לה דמעה ללא רצונה שראיתי שהיא נלחמה בה.
כוסעמק אהובה שלי אל תבכי בבקשה אל תבכי זה שובר אותי
"אל תבכי אני לא שווה את זה"
"מסתבר שלא אבל אני אוהבת אותך מה אני יעשה"
"לא כפרה שלי אל תבכי " אמרתי וניגבתי לה את הדמעות
"אני לא רוצה שזה ייגמר" כוסרבאק גם אני לא תאמיני לי אבל אני ידעתי שאני אפגע בך פשוט ידעתיי
"סליחה.."
"זה לא עוזר לי" ההבדל הדק בין כמה יש לי להגיד לבין כמה אני אומר
קמתי, הסתובבתי חזרה נישקתי אותה ויצאתי מהדלת
זה לא היה צריך לקרות ככה היא שינתה אותי אני אוהב אותה אני כל כך אוהב אותה
בת זונה הלי הזאת מה היא עשתה מה לפחות אני חושב שזה מה שקרה.. הייתי די שתוי, זה מה שהיא סיפרה לי, אין לי סיבה לשקר היא בת זונה שבגדה בחברה שלה בעצם..היא כמוני
שלח הודעה ל: 'לי'
'יא בת זונה בגללך אני וירדן סיימנו תודה רבה'
'בוא אליי'
'איכ ניראה לך יא דוחה'
'לא לזה מפגר אני חייבת לדבר איתך, בבקשה'
רק שלא תיכנס להריון או משהו
'טוב.'
נסעתי אלייה, אחרי 20 דקות הגעתי
דפקתי והיא פתחה כולה מטופחת מסודרת ועדיין ירדן יותר יפה ממנה
"מה את רוצה?"
"לא שכבנו."
"מה?!"
"כן.. התכוונתי לעשות את זה ובגלל זה שיקרתי אותך אבל ברגע האמת לא יכולתי לעשות את זה ולא רצית אותי אתה רק אמרת ירדן ירדן ומצד שני רציתי שירדן תסבול ו…" קטעתי אותה, מביאה לי עצבים זאתי
"יא בת זונה מה זה שירדן תסבול אני אגרום לך לסבול."
"נו סליחה תקשיב אבלל אחר כך התחרטתי יעני אחרי שסיפרתי לך שקרה מה שלא קרה אבל לא ידעתי מה תעשה עם זה.."
"אני וירדן עכשיו נפרדנו והרוב זה בגלל זה לא יכולת לספר לי לפני" צעקתי בזילזול
"ילד תתרגע עם הדיבור שלך ומהר מי אתה שתדבר אליי ככה"
"סלאמת" רציתי לנסוע לירדן אבל אז הבנתי משהו אולי בפעם הזאת לא עשיתי את זה אבל אבל היא לא מגיעה לי, מגיע לה מישהו יותר טוב. היא צריכה לשכוח ממני וכמה שיותר מהר, כמו שאני מכיר את עצמי זה לא ייגמר טוב.
היא שלחה לי הודעה.. לא רציתי לפתוח אבל זה היה חזק ממני
מאת: בייבי שלי יפה
'אני כל כך אוהבת אותך, אנחנו יכולים להתגבר על זה. על הכל אתה מוכן לתת לזה עוד צ'אנס? שלומי נוני שלי אני אוהבת אותך.'
היא שברה אותי המילים האלה דמיינתי אותה אומרת אותן הקול שלה, הצחוק המתגלגל שלה אחח מה היא עשתה לי..
לא ! אין מצב, גם אם לא בגדתי אני מסובך גם ככה, אני לא סטוציונר אבל כשאני שותה אני בן אדם אחר, מצד שני הייתי גאה בעצמי, מישהי באה לשכב איתי וזכרתי את ירדן. זה עוד לא קרה לי הי צריכה מישהו אחר, ילד טוב לא מסובך ומתוסבך
שלחתי לה :
'קטני, לולי שלי אני אוהב אותך. הלוואי שהייתי יכול להסביר לך כמה אני אוהב אותך.
אני לא טוב לך, אני מתוסבך מדי,את צריכה ילד טוב, חכם, אחד שיוכל להביא לך את כל העולם, אהובה שלי אני מצטער שאני לא יכול לתת לך את כל זה'

-קיבלתי שיחה מאת: בייבי שלי יפה-
"הלו?" אמרתי
"שלומי, אני אוהבת אותך. אני לא רוצה ילד טוב שיוכל להביא הכל, אני רוצה אותך שרק תביא את הלב שלך" אמרה ופרצה בבכי. די לא יואווו
"נוניי אל תבכי אני לא יכול לשמוע אותך בוכה."
אמרתי היא לחשה לי
"ידעתי שזה יקרה, שלא תאהב אותי אני אוהבת אותך." וניתקה
הרגשתי חרא רציתי למות לשתות לא יודע מה אני לא חוזר אליה יתהפך העולם אני לא חוזר אליה. היא תשכח ממני בסופו של דבר.

-זאת הייתה תקופה קשה, לשניהם, שלומי הפך לדבר האחרון שהוא חשב שיהיה, סטוציונר. וירדן? חוותה דיכאון, נשבר לה הלב. היא לא אהבה אף אחד אחרי שלומי. הם היו רואים אחד את השנייה אבל היו משפילים מבט, האהבה? לא פחתה לרגע. היא רק התגברה יחד עם הגעגוע, הזיכרונות, הרגעים, הנשיקות, המגע החם, הם היו מאושרים. זה לא היה צריך להיגמר ככה הם חשבו לעצמם כל יום ויום. שלומי רצה לשלוח הודעה אבל כל פעם מחק והתנתק וירדן? רצתה לחייג אליו בלילה, רצתה לספר לו מה עובר עליה. הם אוהבים, אבל הם לא יכולים להיות ביחד. הפחד לאבד משתק. הפחד מדחייה הורג. הם היו מחטטים אחד לשנייה בתמונות, הוא לא שמח שאין לה מישהו חדש אבל באותו זמן עבר בו צמרמורת של אושר.. והיא? הייתה מסתכלת ובוכה, כל פעם מחדש כל תמונה שנייה עם אלכוהול או מישהי , מישהי שהיא לא היא. היא חשבה שהוא שכח אותה היא לא מבינה שהוא כל כך אוהב אותה וחושב עלייה ועלייה בלבד. הוא נתן לה ללכת ורק רוצה שתחזור היא רוצה לקבל הודעה מפתיעה שלא חושבת שתבוא.-
(דרך אגב מי שלא זוכרת עד עכשיו זה היה פלאשבאק.)

-הווה-
המשך נקודת מבט של שלומי…