lets call myself God
אז אני וחברה שלי לא מזמן סיימנו עלילה על יאנדארא שמאוהב בילדה מכיתתו. לילדה קוראים גוד (אני נורא אוהבת אותה... אבל זאת לא הסיבה שקראתי *לעצמי* גוד אם מישהו תוהה לעצמו) וזה מה שהיאנדארא חשב לפני השינה :P תהנו לקרוא מה עובר ליאנדארא הזה בראש...

נתפסת בין קוריי העכביש שלי

lets call myself God 29/10/2016 743 צפיות אין תגובות
אז אני וחברה שלי לא מזמן סיימנו עלילה על יאנדארא שמאוהב בילדה מכיתתו. לילדה קוראים גוד (אני נורא אוהבת אותה... אבל זאת לא הסיבה שקראתי *לעצמי* גוד אם מישהו תוהה לעצמו) וזה מה שהיאנדארא חשב לפני השינה :P תהנו לקרוא מה עובר ליאנדארא הזה בראש...

'הייתי מגנט לבנות, כל אחד נתפסה בין קוריי העכביש שלי, מנסה לצאת… אבל לא רציתי אף אחת, את יודעת למה… אני בן עני, המראה היפה הלא טבעי שלי הוא מסכה למי שאני באמת, למי שאני באמת במציאות… נתתי לאותן בנות מסכנות לברוח לבד, לא נגעתי בהן…

אבל היית מקרה שונה. כשנתפסת בהם לא זזת… לא ניסית לברוח, עצמת את עינייך וחיכית… אבל לא ידעתי למה…

כשבאת לדבר איתי, חשבתי שהסתנוורתי לרגע. היית זוהרת ויפה, העיניים שלך היו ירוקות ונצצו, השיער שלך היה חלק ומבריק, נראת כמו מלאך… היה לי חבל שנדבקת בין קוריי העכביש הללו, באמת שלא רציתי לשחרר אותך לרגע…
את שאלת אותי "אפשר לשבת לידך?" הנהנתי בשקט, המשכתי להסתכל עלייך מופתע. את חייכת אלי חיוך רחב ומסנוור וצחקקת, שאלת "מה קורה?" ואני עניתי בסדר שקט. חזרתי להסתכל על המחברת המקושקשת שלי, מנסה להיות שקט וכמה שפחות מעוניין כדי שתלכי. הלב שלי דפק במהרה, לא ידעתי מה קורה… לא אהבתי את זה…

נתפסת בין קוריי העכביש שלי וניסיתי לגרום לך ללכת. אפילו שהנוצות שלך התחילו להיתלש כשהחלפת תנוחות, החלטת להישאר. כנפיי המלאך שלך נהרסו, אבל משום מה… החלטת להישאר עדיין… היה לי חבל עלייך… את מלאך יפה וזוהר, למה את בחרת דווקא בי?
אבל את יודעת מה?… כבר נהיה לי לא אכפת!
אני התאהבתי בך…
אני לא אתן לך לברוח יותר…
אני אהפוך את קוריי העכביש לדביקים יותר וקשים לבריחה, אני לא אתן לך ללכת ממני… לא אתן בכלל…!

התחלתי להיות איתך יותר והרחקתי אותך מאחרים… אבל בנים תמיד ממשיכים להתקרב אלייך… אני מפחיד אותם תמיד למוות. זאת הסיבה למה אף פעם הם לא מדברים אלייך שוב אם תהית…
חח.. אבל לא מזמן הרגתי מישהו… זוכרת, בנשף הלאווין? זה היה דן. הוא הזמין אותך להיות בת זוגתו.. הייתי באותו הרגע בכיתה. אני תמיד מסתכל עלייך…
אחרי שהוא יצא מהכיתה אז המסדרון היה ריק, אני עילפתי אותו ונעלתי בלוקר.. אבל באמצע השיעור הוא התעורר, אז כשיצאתי אני עילפתי אותו שוב. נעלתי בחדר של השרת, ואז גררתי אותו הביתה כשאף אחד לא ידע…
שם, הוא ניסה להילחם בי… מסכן! נעלתי אותו במרתף וקשרתי לכיסא, אני דקרתי את העין שלו וכרתתי לו את הידיים והרגליים… אבל הוא בעצמו רצה למות אז הרגתי אותו. השתלתי גם בבטנו זרע..
אבל אם לא הייתי עושה את זה לא היית מתוודה אלי… לא רק שראית את הגופה ופחדת, את חיבקת אותי בפעם הראשונה.. ואחר כך, גם הבריונים תקפו אותנו… נלחמתי נגדם בשבילך, וגם עזרתי לי.
אם לא זה, גוד-צ'אן… לא היינו יחד מאושרים עכשיו…

גוד-צ'אן… תבטיחי לי שאת לא תאהבי אף אחד אחר…'

ויחד עם המחשבה הזאת נרדמתי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך