נשמע כמו תחילתו של קשר חדש.

להסתכל עליה גורם לי להתאהב בה כל פעם מחדש.
ילדה שלא סומכת על אף אחד חוץ מעצמה. סגורה ושקטה. פגיעה ופגועה.
״היי״.
״שלום״ היא עונה באדישות.
נשמע כמו תחילתו של קשר חדש.
״סליחה״.
״סלחתי כבר״, אומרת ושומעים את השקר בשני המילים.
היא לא סומכת על אף אחד בגללי. היא סגורה כי למרות שנפתחה כלפיי וסמכה עליי עדיין העזתי לאכזב אותה.
העזתי למצוא מישהי אחרת ממנה, מהילדה שאני מתאהב בה כל פעם מחדש כשיודע אני שאין תקווה. העזתי.
״את לא באמת סלחת״
״אתה לא באמת הצטערת״ בעודה אומרת זאת, הרגשתי ריק, בדיוק כמו מקודם, אני לא באמת מצטער. או לפחות לא באמת הצטערתי. כי אם הייתה אפשרות שנייה כנראה הראשונה כבר הייתה מחוקה.
ועד כמה מטומטם אני לומר שיש אפשרויות? מטומטם מספיק כנראה.
לחזור-לנסות לחזור- לאפשרות הראשונה אחרי שבחרת בשנייה? עדיף לוותר, לא לטובתך, אלא לטובת אהובתך.