נשמה תאומה

מהרגע הראשון שראיתי אותך, ידעתי שמכאן אין דרך חזרה.
ידעתי שבחור כמוך, לא אפגוש בכל יום.
ואפילו לא בכל שנה, או עשור.
מהרגע שהצחקת אותי בפעם הראשונה,
ידעתי שאף אחד לא יכול להצחיק אותי באותה צורה.
וכששמעתי איתך את השיר ההוא,
מול אף אחד אחר לא הייתי צועקת כמו שצעקתי איתך את מילות השיר.
ידעתי שאני לעולם לא ארגיש בנוח עם מישהו כפי שהרגשתי איתך.
מהרגע הראשון, כן?
גרמת לי להרגיש בבית. בטוחה.
ידעתי שכאן, זה המקום שלי. לכאן נועדתי להיות.
בין זרועותייך.
אבל בחיים, כמו בחיים,
שום דבר לא הולך בקלות.
ובשביל לאהוב אותך אני צריכה לעבור מלחמות.
כי אני יודעת שאתה אוהב אותי. אני פשוט יודעת.
והייתי רוצה פשוט לאהוב אותך, להיות איתך, לשמור את זה פשוט.
אבל זה אף פעם לא פשוט.
אני אחכה, אני מבטיחה. אני לא אחכה כל החיים, אבל לפחות כמה ימים, ימים שיהפכו גם לחודשים. אני מבטיחה. אני אחכה לך. שתהיה מוכן, זה בסדר.
את הנשמה התאומה אני הכרתי.
ואני מבטיחה לך שאני אעשה הכל כדי שיהיה לנו טוב יחד.
אני לא ארים ידיים, אני לא אוותר על הדבר העצום שקרה בינינו.
בסוף זה ישתלם, אני יודעת.
גם אם בסוף לא נהיה יחד, אני יודעת שכל הסיפור הזה,
הוא בין הסיפורים המרגשים שקרו לי בחיי.