נשיקת שנאה 6

היתיישבתי על הדשא כשאני מחבקת את ברכיי צמוד לחזי,השמש מסנוורת את פניי ,הרוח פורעת את שערי ומעיפה אותו לאחור ואני מביטה בשמיי התכלת . רציתי כמה זמן למחשבות ,הלכתי מקולטון אחרי שאמרתי לו שאין לי כוח לדבר על מה שקרה ,ועזבתי את העבודה באמצא,ג'ואן הסכים לי לצאת לכמה זמן שיתחשק לי .הוא הסכים לי לשבת ליד הכניסה של המוסך כדי שיוכל לקרוא לי אם יצטרך אותי.ראיתי את וונסה ניכנסת למוסך ,היא גם אחת מהעובדים כאן היא ממש נחמדה היא בת עשרים ושמונה כימעט והייתי אומרת שהיא ניראת כמו דוגמנית ,השיער שלה שחור פחם והיא גבוה. היא כימעט בגובה של קולטון רק שהיא נמוכה ממנו בכמה סנטימטרים ,צבע עורה כהה והיא ממש מהממת והעיניים שלה בצבע תכלת והן ממש בולטות כי עורה כהה ."היי,אלרי צהריים טובים" אמרה פסיעה אחת לפני שניכנסה "היי וונסה " אמרתי בשניה שניכנסה.המשכתי להביט בשמייי התכלת העננים ניראו כמו צמר גפן לבן ומתוק רק אם הייתי יכולה לטעום אותם אולי זה היה משפר את הרגשתי, כי זה משהו מתוק. החל להיות לי חם אז פשטתי את הז'קט של קולטון והנחתי אותו לידי. הרגשתי כבר יותר טוב ,התה שג'ואן הכין לי מוקדם יותר שיפר את הרגשתי. שמעתי חבטות ורעשים רמים מכיוון המוסך. הם בטוח עובדים קשה ,חשבתי לעצמי והמשכתי לחבק את ברכיי.הבערתי את מבטי סביבי, היו הרבה מכוניות שעוברות רובם היו כסופות ושחורות אני חושבת שעברו גם כמה לבנות ואחת מהן היתה צהובה ,הבניין שעמד לאורך הרחוב היה מפוצץ אנשים ,אני חושבת שהיה שם איזה שהיא מסיבת עיתונאים או השקה של איזה מוצר,העץ שניצב על המדרכה ממולי ניראה כאילו מתוך ציור. ענפיו היו חסונים וחזקים ,והוא היה גבוה ,ומסביבו היה שלל פרחים לבנים וורודים עדינים ביופים.משאית גדולה ולבנה עברה והסתירה לי את היתבוננות המרשימה שערכתי מסביבי. ראיתי כמה גברים בחליפות עוברים את הרחוב ,אחד מהם היה לבוש בחליפה מחוייטת כחולה ,הוא דיבר בטלפון וחצה את הכביש ועוד שניים מלפניו חצו גם כן,לאחר מכן קבוצה של בנות הצופים עברו כשבידייהן קופסאות עוגיות הן בטח מוכרות אותן ותורמות לניזקקים ,גם אני הייתי בבנות הצופים בגילן ,בגיל עשר קיבלתי את תג עזרה לאחר ,היתנדבתי לעזור לאישה זקנה לחצות את הכביש ,אבל עזבתי את בנות הצופים בגיל שלוש עשרה כי חשבתי שאני בוגרת מדי לזה . עברתי לשכב על הדשא והיתבוננתי בשמיים ,המחשבות די שיעממו אותי אבל זה היה עדיף מאשר לעבוד ללא מצב רוח.סידרתי את החולצה הכחולה שהיתרוממה לי מעט . "אני יכול לנשק אותך?" שאל קולטון והבהיל אותי. הוא היה שכוב לידי על הדשא ,לא שמתי לב שהיתיישב לידי בכלל. המשכתי להביט בשמיים לא רציתי לענות לו אפילו לא לרגע אז שתקתי ."אז את פשוט החלטת להיתעלם ממני?" שאל כשחפן את ראשי והניח אותו על חזהו ללא רצוני,קפאתי במקום .הוא שיחק בשערי השטני ושנינו הבטנו בשמיים ,"את יודעת אם את לא רוצה לדבר ,אני מוכן לדבר במקומך אם זה בסדר מבחינתך ?"שאל כשהוא מסלסל את שיערי בידיו ,הנהנתי כהסכמה ,והוא חייך "תגידי ,למה את מתעלמת ממני עשיתי לך משהו?" הוא היה נישמע אכפתי ,בעצם כול הימים האחרונים הוא היה נישמע אכפתי ,חוץ מאתמול בערב שהוא היתנהג כמו אגואיסט .ניסיתי להרים את ראשי וללכת ,אך כשהרמתי את ראשי מחזהו כדי לנסות לקום ,הוא משך אותי וסיבב אותי על גבי כך שהוא היה מעליי וגופי היה שרוע על הדשא.הוא הביט בעיניי ועינייו נצצו כנגד קרני השמש ,הגופיה שלו היתמתחה כלפיי מטה כך שהיא חספה את חזהו השרירי והשזוף ,לחיי רתחו ביגלל זה ,הוא המשיך להביט בי "אני רוצה שתפסיקי אם זה " אמר חרישית ורכן לנשק את שפתיי,הוא נישק אותי בפרעות ,וזרמתי איתו הייתי חייבת משהו שיוציא לי את כול העצבים והנשיקה הזאת ממש עזרה .הוא נשך את שפתו התחתונה אחרי שניתקנו הוא היסתכל עליי שוב,ואז רכן ונשך את שפתי התחתונה ברעב ,החזרתי לו גם והפעם לא ידעתי אם זה מאהבה או שסתם ,פשוט המשכתי להיתנשק איתו ללא סיבה מוצדקת .הפעם הוא נישק אותי זמן רב. הרגשתי איך הגוף שלי רועד תחת גופו,הרגשתי שוב קטנה ומצומקת הוא המשיך לנשק אותי .לא יכל להיתאפק ,ראיתי זאת ,נישקתי אותו גם כן חיבקתי את גופו החסון ,ומשכתי אותו אליי שימשיך לנשק אותי כך לנצח ולא מעניין מה יקרה מחר ,ובדיוק כשהמחשבה הזאת צצה במוחי .שמעתי את קולה של וונסה ,"בואו מהר,קרה משהו לג'ואן! "היא אמרה ונימת קולה הייתה מבוהלת.ראיתי שקולטון ניראה מבולבל לא רוצה להפסיק אך הוא חשב בשנית בלית ברירה ,שנינו היתרוממנו ,אני נטלתי את הז'קט של קולטון ושנינו רצנו לכיוון המוסך בעקבות וונסה.