נשיקת שנאה 2

קולטון עמד במרחק פסיעה בלבד ממני,ממש רציתי לפלוט איזה קללה או משהו אבל ממש היתאפקתי .לא יודעת למה אבל החיוך היהיר של קולטון פשוט היה מהמם ונדף ממנו גם קצת רוע ,אני מתנהגת כאילו אני שונאת אותו שינאת מוות ,אך לא ,יש לי רגשות כלפיו ואני גם לא מראה זאת .אני אוהבת אותו ושונאת אותו כאחד. רגשות השנאה והאהבה שלי משתלבים יחדיו ויוצרים סוג של רצף הרגשות ותחושות מוזרות שמאיימות להיתפוצץ עליו . את האמת שממש רציתי לקום על רגלי ולהטיח בו אגרוף או סתם להחטיף לו איזה סטירה או שתיים. אבל למה אני ממשיכה לשבת כאן בחיבוק ידיים ולא לעשות דבר? . למה אני שותקת כשהוא מדבר אליי בצורה מזלזלת ולמה אני יוצאת עליו כשהוא שותק ? למה אני חייבת לעשות מהומה ממה שאני לא בטוחה לנכון . אני לא מבינה את עצמי ובטח שלא את קולטון,במידה שונה מתחשק לי להחטיף לו אך במידה שונה עוד יותר מתחשק לי לנשק אותו ולצלול במחשבות על כמה שאני מעוניינת בו."היי,הכול בסדר,ברווזון?" קולטון הקיץ אותי ממחשבותי .הוא קורא לי ברווזון כי הוא תמיד משווה אותי לברווזון המכוער הוא אומר אם רק הייתי קצת משקיעה בעצמי הייתי אולי יכולה להיות ברבור כמו בסיפור אבל למה שאני אשקיע בעצמי? אני יודעת שזה יכול להוסיף לי כמה נקודות בונוס בעיני קולטון ,אבל אני אשמור את הנקודות האלו לפעמיים הבאות ."כן הכול מעולה צפרדע" אמרתי בעוקצנות .אני לא אלופה בהמצאת שמות גנאי לאנשים ,אבל מצאתי את השם גנאי שהכי יעבוד עליו ,צפרדע,כי אולי בסופו של דבר הוא יהפוך לנסיך , זה מצחיק אותי בכול פעם שאני קוראת לו כך ,והוא רק מתעצבן מזה."אמרו לך כבר שאת גרועה בשמות גנאי?" אמר כשהיתיישב לידי על השמיכה שאני וג'ואן פרסנו על הריצפה ,ג'ואן היה עסוק בלתקן את הרדיו שעשה בעיות בזמן ששמענו שירים אז הוא היתעמק בלתקן אותו ופחות שם לב לזה שקולטון בא ואיחר ,אם אני הייתי במקום ג'ואן הייתי מפטרת את קולטון במקום.אבל ג'ואן אחד האנשים הכי נחמדים שהכרתי הוא בנאדם שכולו לב."אתה אומר לי את זה כול הזמן "רטנתי וגילגלתי את עיניי. הוא סקר אותי במבטו ואז נעץ את מבטו בכפתור הרופף שבסרבל שלי הוא הושיט לפתא את ידו והחל לשחק עם הכפתור הרופף.לא נשמתי כשעשה זאת .הרגשתי שוב איך הסומק מטפס על לחיי בכול פעם כשנגע בי או סתם הביט בי ללא הבנה.זה לא קרה הרבה אך כשקרה הרגשתי כאילו הוא אדם שונה ,מישהו אחר .ואולי זאת רק אני? .מנגינה של גיטרה נישמע לפתא מהרדיו הישן של ג'ואן ,הוא הצליח לתקן אותו.שמחתי כשהרדיו חזר לעבוד כך המוזיקה הצליחה להסיט את מחשבותיי מקולטון לרדיו ולמוזיקה היפה שיוצאת ממנו .קולטון המשיך לשחק בכפתור הסרבל שלי זמן רב."ילדים,אתם יכולים ללכת אם תרצו סיימנו את העבודה להיום" אמר ג'ואן כשנעמד והחזיק בשתי ידיו את הרדיו הישן .אני לא זזתי ממקומי עד שקולטון יחליט לעזוב את הכפתור הרופף שלי. לא היה לי נעים להזיז אותו אז רק חיכיתי והחייכתי לעבר ג'ואן בהבנה,וג'ואן ניכנס אל המוסך .קולטון המשיך לשחק בשתיקה בכפתור הרופף שלי עוד זמן ,היתפלאתי יכול להיות שהוא ישאר כך לנצח ולא יעזוב את הכפתור שלי.עיניי נחו על הבעת פניו ,עייני הברקת שלו היו זוהרות בשמש כשהמשיך להביט בכפתור שהוא משחק בו,הוא נשך את שפתו התחתונה כאילו הוא משתוקק לעשות משהו אך הוא משתלט על עצמו.עדין הסומק נח על לחיי.והוא אפילו פעם אחת לא הביט בי .נאנחתי ,אך כנאה שקול היאוש שלי היה רם מדי ביגלל שהוא כבר הסיט את מבטו מהכפתור והביט בפניי רק עכשיו שמתי לב כמה פנינו היו קרובים, עיניו ננעצו היישר בעיניי ,הוא חיפש משהו אך לא הבנתי מה. אני לא אמורה לנחש וגם לא היה לי כוח לניחושים ."את רוצה שאקח אותך בחזרה הביתה?" הוא הציע והמשיך לנשוך את שפתו התחתונה.ניזכרתי במה שקרה בפעם שעברה כשלקח אותי הביתה .כמובן שלא רציתי שיחזור על עצמו שוב. ושוב אני ארגיש מבולבלת . רציתי גם נורא לחזור הביתה אז הינהנתי כהסכמה .היתרוממתי ממקומי וכך גם הוא עשה והלכנו לכיוון המיני קופר שלו הוא פתח לי את הדלת שליד מושב הנהג .היתיישבתי וחיכיתי שהוא היכנס למושב שלו ויסע.הוא ניכנס מספר שניות אחרי סגר את הדלת חגר את עצמו והתניע.ליבי עצר מלכת , הרגשתי גלי חום לא מוכרים .הייתי בלחץ אני לא רוצה שיחזור על מה שעשה שוב וישחק ברגשותיי .הנחתי את רגליי על לוח המכוונים ,הוא הסתכל עליי ,ועל כול תנועה שעשיתי ,"על מה אתה מסתכל?" אמרתי בצורה תקיפה .הפעם לא נתתי ללחיי הבוגדניות להסגיר אותי."אמ .. על… כלום" הוא אמר והניח את שתי ידיו על ההגה .לפי איך שענה לי הבנתי שיכול להיות שהוא מחבב אותי או שהוא פשוט עושה זאת לכולן.ראיתי שהוא עדין לא מתחיל לסוע הוא רק משקיף דרך זכוכית הרכב .אני חושבת שהוא מתכנן לעשות משהו .אך לפתא הוא הפנה את ראשו אליי"את יודעת אני חושב שאני ממש שונא אותך " אמר באופן שקט מהרגיל .ואז הוא רכן לעברי אחז במותניי הרים אותי והושיב אותי עליו,עכשיו כבר לא יכולתי להיתנגד. הוא באמת ממש שונא אותי
.אבל הוא כן רוצה להיתמזמז איתי . מה אני עושה לשם שינוי?.הוא קבר את אצבעותיו בשערי ואני עטפתי את צווארו בזרועותיי. הוא הקריב אותי אליו כך שהנשימות שלו ליטפו את שפתיי,הוא נשק אותי בחוזקה ואני החזרתי לו בחזרה ,היתנשקנו זמן רב . ידו האחת היתה קבורה בשערי והשניה שיחקה בכפתור הרופף שלי ,שתי ידיי חפנו את פניו והמעקתי את הנשיקה "אני שונא אותך " לחש לנשיקה ,והמשיך לנשק אותי ברעבתנות "גם אני אותך" לחשתי כששפתי היתנתקו לשניה וחזרו לנשק אותו,הוא נשק לצווארי ומפי יצאו אנחות קטנות ,ואז נישק את לחיי,את מצחי .את אפי וחזר לנשק את שפתיי .כשהפסקנו את כול רצף הנשיקות האלו הנחתי את מצחי על מצחו ,בהיתי בעינייו והן נצצו בתשוקה .גומותיו העמוקות צצו לכמה שניות כשפלט אוויר ,עיניי נחו על צווארו .היו עליו סמנים אדומים שאיני זוכרת מתי עשיתי לו אותם ,אני חושבת שאפילו לא שמתי לב . חזרתי להביט בפניו ,והוא הניח את כף ידו על פניי וליטף אותה בעדינות . חייכתי בהסמקה ועצמתי את עיניי היתה זו הרגשה נעימה ,ידיו היתה חמה ועדינה לא כמו שלי קרה וגסה ,הלב שלי דהר ואיים פשוט לצאת ממני ולהיות בבעלותו של קולטון . הלחיים הבוגדניות שלי חזרו לפעולה ,ומתברר שגם שלו וזה שימח אותי . פקחתי את עיניי שהיו סגורות רק לשניה .הערב כבר כימעט ירד ,אני עבדתי מהבוקר אבל כשקולטון בא לעבודה השעה היתה כימעט ארבע והיה הרבה עבודה .ועכשיו אני מניחה שהשעה כימעט שש .אני וקולטון הבטנו אחד בשניה ללא מילים .הנחתי את ידי על כתפו כדי שאני יוכל לרדת ממנו ,אך הוא עצר בעדי הוא לפת את זרועי ומשך אותי עליו ונשק לצווארי בתשוקה לא רציתי שזה יהיה מעבר לזה בנינו אז החזרתי לו נשיקה חפוזה וירדתי ממנו.היתיישבתי על המושב שלידו ,סידרתי את שיערי הפרוע כמה שיכולתי .סידרתי את הסרבל שלי וחגרתי את עצמי ,קולטון הביט בי לשניה ואז נסע, הפעם הנסיעה לא היתה כול כך שקטה כי קולטון שם מוזיקה ,ואני הקשבתי לקול השירים החולפים בתחנת הרדיו .כשעצר ליד ביתי הוא השתיק את הרדיו והיסתכל עליי בהבאת פנים של כלבלב קטן שבעטו אותו מהבית ."ביי " אמרתי כשהורדתי את החגורה ופתחתי את דלת המכונית "חכי" אמר כשרגלי כבר היתה מחוץ לרכב הוא משך אותי בצווארון חולצת הטישרט שלי שהיתה מתחת לסרבל ונישק אותי בחוזקה . בחיים לא ראיתי את הצד הזה של קולטון . כשניתקנו את שפתינו עלה על פניו חיוך זהיר ואני חייכתי בחזרה "ביי "אמרתי בשנית והפעם יצאתי מהאוטו סגרתי את דלת הרכב והיתקדמתי לכיוון ביתי וכשהיסתובבתי לראות אם הוא עדין שם .הפעם הוא עמד מחוץ למכוניתו ונישען אליה וחיוך מלא גומות היה מרוח על פניו.