נשיקה ראשונה.
יושבת לבדי מלאה במחשבות
שוב המציאות מעייפת
מחשבות משתנות מרעות לטובות
אך אף פעם לא להפך
מדמיינת שאתה עומד פה מולי
אומר את אותם המילים
שאמרתי לי אז ואז הלב שלי
פעם במהירות האימים.
מדמיינת את שפתיך מתקרבות שוב אלי
ונשמתי נעתקה שוב לרגע
ורוח קרירה נושבת מעליי
רחוקה אני מעצב או דמע.
רציתי להשאר כך כל החיים
בלי לשנות המצב
אבל החושך ירד עד מעל להרים
ושום דבר אז לא כאב
אז חייכתי חיוך מתוק על פני
וירדנו מגג הבניין
ורגלי אז קפצו בתוך נעלי
ומה נגמר כל כך מהר אם לא הזמן.
ועד היופ אני מדמיינת את אותה הדקה
שלפני שבוע, חודש או שנה
הדקה הזו שעד היופ היא לא נגמרה
הדקה של הנשיקה הראשונה.
תגובות (1)
זה ממש יפה
אני ממש מתחברת לכתיבה שלך וזה ממש מזכיר לי משהוא דומה שקרה לי