נשיקה אחת ואני שלך-פרק 1

יומני היקר: תאריך ה-7.3 יום חדש ויפה מעניין מה כבר יהיה בהמשך מי יודע.. אוליי אזכה לי היום בחברה טובה.. אוליי כמה יתחברו עליי היום..? שכח מיזה.. זה לא יקרה הריי אני סתם ילדה מכוערת שיושבת לה לבדה כל הזמן ובוהה בשאר, מי בכלל תירצה להיות חברה שלי.. זה לא יקרה אני יודעת..

סגרתי לי את יומני והיגיע הזמן לבית ספר לא ממש היה לי חשק לבית ספר..בכל מיקרה המשכתי לי ללכת לכיוון בית הספר…
והינה שוב כל המבטים עליי..
שוב הרכילות עליי.. אחד מישם ואחד מישם..
איזה הרגשה מפחידה ולא נעימה….
והינה שוב אני שואל תעצמי….
למה כל המבטים עליי?
למה אנשים מתסכלים עליי כמשהיא שעושה רע לסיביבה?
אני בן אדם בכלל?
"תפסיקווו להתסכלל עליי ככההההה!"
צעקתי לכולם וכולם שתקו ועמדו…
הסתכלתי על כולם. כולם עליי.
"פחח תיראו אותה חושבת שהיא יכולה עליינו!"… איזה ילדה אחת זרקה תמילה הזאת וכולם התחילו לצחוק.
הרגשתי כלכך מושפלת ומובכת..
כלכך רציתי להוציא תדמעות שתקועות לי בעניים..
לא יכולתי. לא רציתי שיראו אותי בוכה..
לא רציתי שיראו שאני חלשה….
*המשך עוד כמה דקות*