נשארת
התמכרת לחיוך שאת פותחת איתו את הבוקר , התמכרת לגוף שעוטף אותך בלילות , התמכרת לריח שממלא את החדר , התמכרת לצחוק שסחף אותך לצחוק בחיקו … ונשארת ,וידעת שזה זמני, וידעת שהוא חיבק את אותן הנשים בלילות שההית קילומטרים מביתו , אך נשארת והאהבה והשנאה הלכו יד ביד ובילבלו אותך עד כעס זה מקום מיוחד שלא חווית בעבר . הלב מנהל את המערכת ומשתלט על המוח עם חלומות בהקיץ שממלאים את עינייך באור כשאת חושבת על הדרך המיוחדת בה הוא יודע לגעת בחדר המאובק עם הידית החורקת עמוק בליבך שלא נגעו בו שנים , איך הוא עושה את זה ? את חושבת הוא מיוחד כי הוא הפיל אותך עוד בלילה ההוא כשנשק לשפתייך השיכורות בפעם הראשונה אחרי אין ספור זמן בדרך שהרעידה את הגוף עד מקום לא מוכר שהפחיד אותך כשחשקת בגופו עד כלות נשמתך . מחפשת את פניו בין כל זר שחולף והריח שנשאר בכרית ממוסגר לך בראש ולא שיחררתפםח לשבריר שניה . אני עוזבת שיקרת בקול גדול שישמע גם הוא , שיקרת גם קצת לעצמך בשביל החיוך שאספת מאנשים בכדי לשרוד את הלילה מול העיניים שלו שחיפשת בין כולם , הלב דמם מול מבט שהחלפתם , אז נשארת …
המסקנות של שרלוק הולמס . 23:19
תגובות (0)