נצח נצחים

אני יושבת לי בחדר, הגיטרה ביד, אך אין לי אומץ להשמיע שום צליל, אני בוהה בקיר וחושבת, מה היה קורה אם הייתי מחליטה אחרת, מה היה קורה אם הוא היה נשאר. כמה הייתי רוצה, להחזיק את ידו עוד פעם, להרגיש את מגע שפתיו העדינות על שפתי, התשוקה האדירה שהייתה בנינו, לא תיהיה עם אף איד אחר, וליבי, תמיד יהיה שייך לו, הוא מחזיק אותו בכיסו בתול כופסא שתישאר שלו לנצח נצחים.
אז אנצור בליבי אז הנשיקה האחרונה שלו ואזכור תמיד איך הרגיש מגע גופו בגופי, את הצמרמורת שרק הוא גרם לי להרגיש, כי הוא היה האהבה הראשונה שלי, האדם הראשון שבאמת אהבתי, ותמיד אוהב, לנצח נצחים.
רק חבל שהוא לא יוכל אף פעם לקיים את הבטחתו ולהעניק לי את החיים המאושרים יחד, כי הוא גילה, כמוני, ששום דבר לא נמשך לנצח נצחים, גם אם באמת רוצים.