נפרדת ממך בפעם האחרונה.. תקציר חיי
הסתכלתי במראה בחדר מורים , לבשתי גינס כחול סקיני מקאסטרו וחולצה לבנה, ונעלי בובה בצבע שחור עם ניטים, היום יום הזיכרון ליצחק רבין, היתי עייפה מאוד! היתי ערה כל הלילה
"גברת אליאנה הטקס מתחיל נא לצאת מפה" אמרה עדי המחנכת שלי, צחקתי ואמרתי "אני באה" והלכתי לטקס עם מעיין חברה שלי התיישבנו בספסל ואמרתי "מעיין אני לא יכולה.." ועוד שניה פרצתי בבכי, "מה קרה??" שאלה בבהלה, "אני לא מבינה מה לא עשיתי בסדר, אתמול תמיר שלח לי הודעה וכתב 'רוצה שנצא לים?' רשמתי לו 'אני קבעתי להיפגש עם מעיין מצטערת, יום אחר' אמרתי והוא אמר בסדר ובערב אני.. אני.." אמרתי ולא המשכתי, כאב לי, תמיר הוא אהבת חיי, אוהבת אותו והוא אותי.. כל הזמן היה בנינו דיבור של אוהבים אבל איפה האהבה?.. "הוא אמר לך סוף סוף הציע לך להיות איתו ביחד?" אמרה מאושרת, השפלתי את מבטי והקראתי לה "הוא כתב לי , אליאנה בחיים לא נדבר את בחורה שפלה בעיניי אל תבואי לדבר איתי, לא רוצה לשמוע אותלך לעולם, אני אוהב את אלמוג, את?את סתם אחת למשחק, חחח אז ביי" נשבר לי הלב, "אה..אני מצטערת" אמרה וכלום לא יעזור.. הלכנו לטקס ובאמצע הטקס ראיתי את תמיר, אהוב ליבי לשעבר.. שחשבתי שבגלל שהוא כיתה יב' הוא שונה ובוגר.. הוא לא.. אני כיתה י' אז?
בטקס הוא ואלמוג התחבקו ואלמוג כל שניה הסתכלה עליי, קמתי לא יכלתי עוד והתיישבתי במקום הכי שקט בבית ספר, בצד השני לא ליד כולם.. קיבלתי אסמס ממעין, אלמוג חברה של תמיר כנראה. לא חיבבה אותי בחייפ, אף פעם לא עשיתי לה רע.. 'אלמוג המציאה שאת ורן התנשקתם, אל תתיחסי אליה!' די מה הכאבתי לה.. "עדי קואת לך" אמר הקול הרך של תמיר, לא הסתכלתי על פניו ואמרתי "בסדר" והמשכתי להתיישב עם גבי אליו ושמתי את ידיי על פניי, "נו אז בואי" אמר בזלזול, כאב לי בלב.. כאב לא מוגדר, "תעזוב אותי כבר, מזל טוב עם אלמוג" אמרתי והתעסקתי באיפון שלי , הוא התקדם אליי ועמד מול פניי "פחח.. ברבי מקנאת?" וצחק, "מה יש לי לקנות הרי חא אהבת אותי בכלל.. היתי סתם משחק" אמרתי ולא הסתכלתי על פניו, והלכתי הוא קרא לי, "לא שכחת משהו?" בקול מתגרה.. די למה לי?למה לא הכל מסתדר כמו בסיפורים כאן.. "צודק, קח" אמרתי והבאתי לו את הטבעת שהיה חרוט עליה 'a4t' אליאנה לתמיר.. ממש.. "תהנה, ובהצלחה בין שניכם, אני לא אהיה פה יותר בשביל להיות המשחק שלך.." אמרתי והלכתי, לא היה אכפת לי מהצחוק שלו שמתגבר, הלכתי לשומר הוא כמו חבר, הוא ממש חתיך דרך אגב.. אבל זה לא מעניין אותי, נכנסתי לבוטקה שלו ואמרתי "אלירן תפתח את השער אני רוצה ללכת הביתה" אמרתי ודמעות עמדו בעיניי, "היי אליאנה מה קרה?" שאל, "לא קרה כלום תפתח לי את השער החיים שלי חרא, לא בא לי להתאהב לא בא לי לחיות יותר" אמרתי ודמעות זלגו על עיניי וראיתי את תמיר ואלמוג עוברים והכאב גדל יותר, "צעירונת עוד הרבה אהבות יהיו לך בחיים, אל תתרגשי מתמיר, הוא סם עכשיו עם אלמוג בשביל שתקנאי" אמר בקול המרגיע שלו, אבל זה לא אכפת לי.. אלמוג הלכה ואלירן השומר קרא לתמיר ואמר "גבר בוא לכאן" ואלירן החזיק בידי וסובבתי את פניי בשביל לא לראות את פניו, "מה קרה בניכם?למה אתה פוגע בה, אתה אוהב אותה וככה אתה מתייחס בחורה?" שאל אלירן ואמרתי "אני לא בחורה אני משחק.. אני משחק אף פעם הוא לא אהב אותי אף פעם לא היה בנינו דיבור של אוהבים אף פעם הוא לא בא עם טבעצ וחרט את השמות שלנו אףפעם לא הכרתי אותו.. ובשבילי אתה גם אף פעם, אף פעם לא הכרתי אותך ואף פעם אני לא ארצה להכיר אותך" אמרתי והתחיל ריב ענקי ביני לבינו, לא רציתי לשמוע וניגבתי את דמעותיי, "לא בא לי לריב איתך, אני לא ארד לרמה שלך אתה לא שווה את זה" אמרתי
"את לא שווה את זה ברבי שבוכה כל היום" אמר וזה פגע בי.. לאן נעלמה כל האהבה בנינו? אבל אני ברבי ברבי היא בובה ברבי בובה לא יכולה לבכות,
"אז הברבי אומרת לך שלום, לא נדבר יותר, לא נכיר אחד את השני יותר, אתה בשבילי סתם עוד אוויר" אמרתי והוא אמר "מותק את בשבילי כבר ממזמן אוויר ובהצלחה עם רן" וחייך חיוך מרוצה, וצעקתי "אני בחיים לא אסלח לך בחיים לא ארצה לראות אותך יותר אתה מחוק בשבילי!תמות!" אמרתי ותמיר הלך, "אלירן החיים שלי חרא!" אמרתי והתיישבתי בכיסא לידו, "החיים שלך לא חרא יש אנשים חרא לידך!" אמר וזרק עליי חטיף,
אז אנשים.. האיש הזה חזר לחיי שוב וביקש את סליחתי, אני רוצה לסלוח, רוצה לאהוב אותו שוב, אנשים הסובבים אותי אומרים לא.. אבל כל הקשרים שיצרתי לא השתוו לקשר איתו.. אני לא רוצה אבל כי הוא פגע בי.. לא יודעת מה לחשוב!.
תגובות (6)
יפה:)
זה סיפור אמיתי… מה אני אענה לו.. בא לי לבכותתתת
שימי עליו זין אחותי..
שמה זין אבל הוא הורס לי כל קשר עם בחורים, יצאתי עם איזה אחד למסיבה הוא בא והתחיל לרקוד לידי בכוונה עם בנות.. שונאצ אותו חחחח אוף אבל הוא כזה מעצבן לחשוב שאני צריכה לסבול אותו בעבודה שלי !!! אנחנו עובדים ביחד במסעדה כזאת
תגרמי לו לקנאות ותגרמי לו להבין שאת לא רוצה אותו
אל תסלחי.. אם הוא עשה את זה פעם אחת והיה מספיק אכזרי להגיד לך את הדברים האלו אז הוא לא שווה את הסליחה שלך..