נפגשנו מאוחר מידי 3 פרק 3 אס אמ אס ( הסבר ב "רציתי להוסיף" )

עבר הלילה. שום סימן חיים מתמר. שום חשד מצד ירדן או רוי.
"בוקר טוב.." רוי התהפך לעברה של ירדן ונישק אותה. היא התחילה להתעורר בעצמה, והחזירה לו נשיקה. רוי קם לאט מהמיטה, התמתח טיפה, והחל ללכת לכיוון המטבח. שיצא מהחדר, חזר תוך מספר שניות ואמר לירדן:"אני מכין לנו קפה"
"אני לא רוצה היום. תודה"
רוי הלך לכיוון המטבח, ועד שהכין את הקפה ירדן גם הספיקה לקום מהמיטה, והתיישבה על הספה בסלון. רוי ניגש אליה עם הכוס קפה בידו, התיישב לידה ועם היד השניה חיבק אותה חצי חיבוק.
"תגידי…תמר דיברה איתך במקרה מאתמול?"
"לא…למה?" הוא התחיל לענות לה אבל לפני זה היא המשיכה בהתלהבות:"רגע!! הזכרת לי רוי..אני רציתי ללכת איתה היום לקניון כפיצוי למה שעשיתם לי"
שניהם צחקו והיא המשיכה:"תודה" .
עוד לפני שרוי הספיק לומר דבר כלשהו ירדן כבר קמה מהספה, והלכה לדבר עם תמר. כשצלצלה אליה, אחרי דקה היא לא ענתה וירדן ניתקה. היא ניסתה עוד כמה פעמים, ואחרי הפעם הרביעית היא הבינה שמשהו מוזר קרה.
היא ניגשה חזרה לרוי ואמרה לו:"אני חושבת שמשהו רע קרה לתמר רוי..היא לא עונה לי.."
רוי היסס וחשב על אירועי אמש, וענה לה:"אז תנסי שוב מאוחר יותר או שפשוט תשלחי לה הודעת אס אמ אס"
" צודק! איך לא חשבתי על אס אמ אס…" ירדן לקחה חזרה את הפלאפון, וכתבה לתמר הודעה:
"היי תמר..למה את לא זמינה בפלאפון? התקשרתי מספר פעמים ולא ענית לי..תעני מהר אני דואגת!" .
ירדן חזרה לרוי והתיישבה לידו. אחרי מספר דקות, ירדן קיבלה הודעה בפלאפון מתמר:
"היי, מצטערת שלא עניתי הייתי עסוקה. תתקשרי עוד מספר שעות"
ירדן קראה ולא הבינה את ההודעה. היא ניגשה לרוי והביאה לו לקרוא. הוא שאל "מה הבעיה?" וירדן ענתה לו:"הכל!. הכל פה בעיה. אתה לא שם לב?? נראה לך באמת שתמר כתבה את ההודעה הזאת?? דבר ראשון:תמיד היא רושמת לי משהו אחריי "היי" או בכלל לא רושמת "היי" אלא משהו אחר. דבר שני:תמיד בסוף הודעה היא רושמת לי משהו נחמד. הפעם לא. קרה לה משהו…"
"לא קרה לה כלום את סתם פרנואידית. אז היא כתבה לך היי ולא רשמה סיום יפה בסוף ההודעה מה כבר קרה"
ירדן עשתה עם עצמה חושבים והודיעה:"אני יוצאת. נדבר יותר מאוחר" ובלי להוסיף דבר חוץ מלהתראות, לקחה תיק, סגרה את הדלת, ונסעה לביתה של תמר.
כאשר הגיעה למכונית היא נכנסה במהרה, והחלה לנסוע אל תמר במהירות. מתחילת הדרך עד סופה היו לירדן תחושות לא טובות.
לאחר מספר דקות הגיעה לביתה של תמר, החנתה את המכונית, ועלתה לביתה. היא בחרה לעלות במעלית, ומהרגע שנכנסה, המעלית עלתה כמו פדלאה. כאילו מישהו רוצה שהיא תעלה לאט.
כשלבסוף הגיעה לקומה שבה גרה תמר, דפקה בדלת מספר פעמים. אחרי הפעם הרביעית תמר פתחה לה את הדלת, וירדן קפצה עליה וחיבקה אותה. תמר הייתה בהלם ושאלה את ירדן:"מה זה האושר הזה?"
"האושר הזה מגיע מהעובדה שלא ענית לי כל היום לפלאפון! ומה זה האס אמ אס ששלחת לי?"
תמר לא הבינה מה ירדן רוצה ממנה והיא ענתה לה:"דבר ראשון…מתי התקשרת אליי? דבר שני…על איזה אס אמ אס את מדברת??"
"את באמת לא יודעת על מה אני מדברת הא?"
ירדן לקחה מכיסה את הפלאפון הנייד, ונכנסה לעמוד של השיחות האחרונות. להפתעתה, השיחות הופיעו ברשימה, אבל בעמוד של השיחה עם תמר, האס אמ אס שתמר שלחה לה לא הופיע.
"מה זה? איפה האס אמ אס ששלחת לי?" שאלה ירדן.
"לא שלחתי לך שום אס אמ אס. וגם לא ראיתי שהתקשרת אליי" ירדן לא הבינה מה בדיוק קורה..'
'תמר. משהו מוזר קרה פה. אין מצב שאת לא מודעת לזה שהתקשרתי אלייך-זה רשום פה!! וגם האס אמ אס ששלחת לי..מישהו עשה לך משהו. אני בטוחה בזה"
תמר כבר התחילה להתרגז וענתה לירדן:"תירגעי כבר ירדן את סתם פרנואידית ומסבכת כל דבר, אז יש מצב שלא ראיתי שהתקשרת, ויש מצב גם שאת סתם חולמת על האס אמ אס" "אני ואפילו רוי ראינו בעיניים שלנו את האס אמ אס..ואם כבר רוי.."
תמר נלחצה לרגע שירדן החלה לדבר על רוי..וירדן המשיכה:"גם הוא אמר לי שאני פרנואידית."
לתמר הייתה אנחת הקלה אחרי שירדן המשיכה את המשפט..
"ולא אכפת לי מה שאתם חושבים. משהו קרה לך תמר. לא משנה אם את מודעת לזה או לא אני יודעת שמשהו קרה. גם השיחות וגם האס אמ אס…"
"טוב, בואי נעזוב את הנושא. נסגור על זה שלא קרה לי כלום. בהבטחה! עכשיו תתקשרי לרוי אני רוצה לספר לשניכם משהו קרה לי בלילה.."
כאמור, ירדן עזבה את הנושא והתקשרה לרוי. היא ביקשה ממנו להגיע במהירות לביתה של תמר. בלי הרבה שאלות או משפטים מיותרים, השיחה נותקה ורוי התארגן ליציאה לעבר ביתה של תמר.
אחרי מספר דקות הוא כבר הגיע לביתה.
תמר הושיבה את ירדן ורוי בספה, והיא התיישבה בספה השנייה-הקטנה יותר.
"רוצים לשתות משהו?"
רוי וירדן ענו "לא, תודה.."

"אז ככה..זה קרה אתמול בלילה.."
לפתע נשמע צלצול מהדלת.
"חכו שנייה אני אפתח" .
תמר ניגשה לדלת, משכה את הסוגר העליון, וסובבה את המנעול התחתון, ומאחורי הדלת לא נראה איש. רק מכתב שזרוק על השטיח בכניסה לבית.
"בואו רגע" ביקשה תמר מרוי וירדן.
שניהם ניגשו לעבר תמר, וראו את המכתב.
"אין פה אף אחד. רק מכתב" אמרה תמר.
"אז תפתחי אותו" ענה רוי.
תמר פתחה את המכתב, ובתוכו היה פתק. היא הקריאה את מה שהיה רשום על הפתק:
"זהירות. זוהי הפעם הראשונה" וליד המשפט היה חץ שמופנה לצד שמאל.
בפתאומיות, מיד אחריי שסיימה להקריא, נשמע פיצוץ עצום!.