נפגשנו מאוחר מידי 3 פרק 1 נישואים

~עברו 10 שנים, אחרי שאבא של ירדן חזר לארץ. רוי וירדן שניהם בני 24~
ירדן ישבה על כיסא,רגל על רגל, במרפסת של ביתם החדש שלה-ושל רוי. היא החזיקה בידה רומן מפורסם שכמה ימים לפני אמה הציעה לה לקרוא אותו, במיוחד אחרי שאותו רומן מפורסם עבר במשפחתה מדור לדור. ירדן החלה לקרוא. זוהי הייתה שעת בוקר. ציפורים בודדים עפו בשמיים. רוחות הים- שהיה קרוב לאזור המגורים, נשפו והיו נעימים לאוזן. אף אחד לא נסע בכביש, והייתה דממה. רק פרפר אחד שעף מסביב לגופה של ירדן, הצליח להסב את תשומת לבה. הרוח העיפה לפתע בפראות את עמודי הספר, והפרפר עצר ועמד על עמוד 159 . המילה הראשונה של העמוד הייתה "קשת" . ירדן העיפה בכעס את הפרפר מהעמוד, ולא הבינה איך ייצא כך..היא ראתה את המילה הראשונה בעמוד שבו הפרפר עצר, ולפתע, היא ראתה מולה קשת ענקית ויפה, ועיניה נפקחו לרווחה, חיוך מרווח נמרח על פניה, והיא הייתה המומה למקריות הזו! . בדיוק לאחר מכן, רוי נכנס למרפסת עם חצי כוס קפה, בספל הלבן שאהב, והוא בא מאחוריי ירדן, ונשק לה במצחה. "בוקר טוב" , היא ליטפה את גבו, וענתה לו:"בוקר אור…אתה לא מבין מה קרה לי עכשיו" רוי שאל אותה:"מה כבר יכול לקרות…?" וירדן ענתה:"אני ישבתי, ברגוע, לקרוא רומן שאמא שלי הביאה לי לקרוא…רומן שעובר במשפחה שלנו..בקיצור הרוח העיפה את עמודי הספר, ואיזה פרפר עצר בעמוד הזה-159 , והעפתי אותו. המילה הראשונה של העמוד הייתה "קשת" , ונחש מה היה מולי? קשת! איזו מקריות…" רוי אמר לה:"באמת מקריות…סיפור יפה" הוא חייך, וירדן שאלה אותו:"טוב, מה אתה מתכנן לעשות היום? אני קבעתי יום חופש מהעבודה, הרי כמה אפשר לשבת כמזכירה ועוד בבית ספר…? זה מתחיל להימאס עליי..אולי אני אתחיל לחפש משהו אחר" רוי ענה לה:"אני הולך לבנק.."להמשיך בעבודה".." ואז הוא וירדן החלו לצחוק, וירדן אמרה לו:"טוב..אז אני כבר אלך לבית קפה עם תמר" רוי פקח את עיניו, ואמר לירדן במהירות:"לא את לא יכולה" ירדן שאלה אותו:"למה..?מה קרה שאני לא יכולה? " ורוי ענה לה:" בגלל..שהיום תמר עובדת..אתמול היא אמרה לי, כנראה שבית הקפה חייב מלצריות כמוה" ירדן לא הבינה, ואמרה:"אבל היא בכלל אמרה לי שהיא בחופש וזה יהיה יום טוב היום ללכת לבית קפה" רוי אמר:"אבל שכחתי לומר לך שהיא אמרה לי בסוף שלא..פשוט כנראה לא ענית לה" ירדן הבינה, אך מעט חשדה.. ואז רוי נישק אותה, והלך להתארגן. בזמן שהחל להתארגן, הוא מיד התקשר לתמר, ובשקט הוא אמר לה:" תמר אין זמן לשאלות ואפילו לא לבוקר טוב..תקשיבי, אם ירדן מתקשרת אלייך ושואלת אם את בעבודה תאמרי לה שכן, גם אני אומר לה שכן, אסור שהיא תחשוד! אני כבר אסביר לל את מה שאת צריכה לדעת כשאבוא אלייך, אני תיכף אצא" תמר אמרה לו "להתראות" , והשיחה ביניהם נותקה, ולאחר מספר דקות שעברו במהרה, רוי כבר היה מוכן ומאורגן, ללכת "לעבודה" , או בעצם, לתמר…"בי ירדן, אחזור היום די מוקדם..בצהריים" ירדן אמרה לו:"בסדר, אני אחכה לך" , והדלת נסגרה, וננעלה. רוי ירד מהר במעלית, בזמן שירדן המשיכה לשבת, ולקרוא את הרומן שקיבלה. רוי הגיע למכוניתו, פתח אותה, ואז ישב והתניע את המכונית, והחל לנסוע במהרה-אך בזהירות, לעבר ביתה של תמר. אחרי נסיעה קצרה, הוא הגיע אליה, החנה את הרכב, ועלה לדירתה במדרגות. הוא צלצל בפעמון, ותמר פתחה לו את הדלת, חיבקה אותו חיבוק חזק, ואמרה:"בוא תכנס" , ואז רוי נכנס לביתה, ואמר:"שינית פה מאז הפעם האחרונה שהיינו פה, אני וירדן" תמר חייכה, ואמרה:"כן עשיתי פה שינויים קלים" , רוי ותמר הלכו להתיישב בסלון אחד ליד השנייה, ורוי אמר:"אז..איך הולך לך בעבודה?" תמר אמרה:"כרגיל…אבל לא באנו לדבר עליי, אמרת לי שיש לך משהו חשוב לומר לי בקשר לירדן, ושאתה חייב לדבר איתי בארבע עיניים, אז מהו הדבר הכה חשוב שדיברת עליו?" רוי ענה לה:"אני…אני חושב להציע לירדן נישואים" תמר פתחה חיוך גדול, והיא אמרה:"אושר גדול!!! סוף סוף!! אז מה הבעיה?? למה אתה בכלל רוצה לבוא ולהתייעץ איתי, ועל מה בכלל??" רו הוריד את חיוכו, ואמר:"אני צריך להתייעץ איתך, בגלל שאני..אני לא כזה בטוח. וגם אם כן-אני צריך עזרה בנוגע לטבעת ולהכל" תמר ענתה לו:דבר ראשון:אין מצב שאתה עכשיו מתחרט! דבר שני:עכשיו אנחנו הולכים לקניון לבחור לך את הטבעת הכי יפה שיש! קדימה בוא, אני כבר מוכנה ואתה באת מוכן" היא משכה את ידו של רוי שעוד ניסה לעכל הכל, והוא הזכיר לתמר:"בסדר, רק תזכרי שאם ירדן מתקשרת אלייך-את בעבודה! " תמר הנהנה בראשה, ואז הם ירדו למכוניתו של רוי, והחלו לנסוע לעבר הקניון בהתרגשות רבה. באמצע הנסיעה, ירדן התקשרה לרוי! הוא הראה לתמר, והיא סימנה לו לענות, והוא החנה בצד הכביש את רכבו, וענה, וירדן שאלה אותו:"היי רוי…אני מצטערת שאני מפריעה לך בעבודה אבל מתי אתה חוזר? " רוי לא הבין מה קרה ושאל:"כבר אמרתי לך מותק, אני חוזר בשעות הצהריים, אין לי שעה מדויקת…קרה משהו? " ירדן ענתה לו:"לא..שום דבר" ורוי אמר לה:"טוב…אז ביי" והשיחה נותקה. תמר שאלה את רוי:"למה היא התקשרה? " הוא ענה לה:"סתם…" ואז הם המשיכו לנסוע לעבר הקניון. כאשר הגיעו, הם החלו להסתובב בו, ותמר לקחה את רוי גם למקומות שלא היה צריך..הם עברו בין כל מיני עמדות וחנויות שמוכרות תכשיטים, ואז הם הגיעו לחנות, שבה תמר ורוי מצאו את הטבעת. הטבעת הכי יפה. "אפשר לראות אותה בבקשה? " שאלה תמר את המוכרת והיא נתנה לה אותה. ישר אחרי שנייה, רוי אמר:"זאת. זאת הטבעת תמר". הם נשארו שם לבדיקות אחרונות ושאלות אחרונות, וייצאו מאושרי מהקניון, יחד עם הטבעת. בדרך לביתם של רוי וירדן, רוי הזיל דמעה ותמר שאלה:"מה..אתה מתרגש? איזה חמוד! " ורוי אמר:"זה בסדר..הרי לא כל יום מציעים נישואים" וזה שניהם החלו לצחוק..הם הגיעו לבית, ואז תמר אמרה:"תזכור את הרגע הזה. זהו הרגע הכי חשוב בחיים שלך והכי מרגש" הם עלו במעלית, ורוי פתח את הדלת, וגם שם לב לשעה, ואמר:"בול בשעת צהריים…" . הוא החביא את הטבעת בכיסו, ואז ירדן פתחה את הדלת וראתה את תמר:"תמר!! מה את עושה כאן? " והיא נתנה לה חיבוק, בזמן שהיא ורוי נכנסו לבית. תמר לא ענתה לירדן, אבל רוי אמר:"ירדן..בואי שניה" ירדן הגיעה לרוי, ואז היא אמרה:"מה קרה..?" תמר חייכה חיוך ביישני, בזמן שרוי ירד על ברכיו, וירדן כבר הבינה מה עומד לקרות…הוא הוציא את הטבעת מכיסו, פתח את הקופסא הקטנה בצבע האדום, ושאל את ירדן:"התינשאי לי? "