נפגשנו מאוחר מידי 2 פרק 24 רגע השיא חלק ב פרק אחרון!

ליד כל אחד מהרביעייה, היה שולחן שעמד ליד כל אחד מהם, ועליו מיקרופון, והכי מלחיץ:שעון מתקתק. וסביב כל אחד מהילדים, היו כמויות אדירות של חביות נפט! , ובינתיים, השעון הראה על עשר דקות! . ירדן התחילה להגיב ראשונה למה שראתה אחרי שהתעוררה…היא אמרה:"מה ז..מה…? איפה אנ..רגע. אני זוכרת" היא לפתע הותקפה בבהלה ובפחד שלא היה לה מה לומר..ובמיוחד אחרי שהיא הבינה איפה היא נמצאת, היא גם שמה לב לשולחן עם הפריטים שעליו, ומה ששיש סביבה…"במקומה" האיש התחיל ואמר:"אוי…שלום ירדני. מה קורה?" ירדן שינתה את פרצופה למבט כועס ורציני והיא אמרה בצעקה:"שחרר אותי!!איפה אני, מה אני עושה כאן!!" היא החלה לבכות, ופניה נהיו אדומות, אך לאיש לא היה אכפת:"את נמצאת יחד עם חבריך אין לך על מה לבכות…רק אתם פשוט בהפרדה. אגב-את תסמכי לשמוע שרוי יצא לבית החולים!" לפתע ירדן הפסיקה לבכות, ונראה כאילו חיוך עלה לה על הפנים, והיא אמרה:"מה…באמת?" האיש חייך חיוך ממזרי ואמר:"כן באמת..רק הבעיה היא ש..עכשיו הוא גם פה. רוצה לומר לו שלום? חכי שהוא יתעורר גם אני אתן לכם לדבר כמה שתרצו. או לפחות-עד שהכל יתפוצץ מסביבכם" ואז ירדן יותר נלחצה ודאגה, והיא אמרה:"אתה חלאה..אתה היית צריך להשאר בכלא!! אתה תראה…בסוף אתה תצא לא מרוצה בכלל…אתה עושה טעות" ואז בלי לחשוב לשניה, הוא אמר לירדן:"אמא שלך.." ירדן שאלה:"מה? מה אמא שלי" והוא ענה לה:"אמא שלך היא היחידה שעשתה טעות ותשלם עליה במחיר חיי בתה והחברים שלה…שאיכשהו קשורים למעשה כה נורא שביצעתם בחברה לסחר בנשק-זוכרת? הרי שמעת מה אמרתי בהקלטה את לא חירשת…אז אמא שלך וגם את וחברייך עשיתם טעויות-ועל טעויות משלמים..משפט מוכר את לא מכירה?" ירדן השפילה מבט, והתחילה שוב לבכות…בינתיים, אחרי מספר רגעים גם רוי התחיל להגיב לסביבתו, והוא אמר:"מה זה…איפה אני נמצ.." האיש אמר לו:"הו! שלום וברוכים הבאים לקרנבל! מה שקרה זה שאתה וחבריך פשוט הלכתם לישון שינה עמוקה של שעה-שעתיים.." רוי שם לב לחביות נפט שמסביבו, ולשולחן שעליו השעון מתקתק-הפריט שהצליח להגניב את מבטו, ולהפוך את רוי למודאג…הוא לא ידע מה לומר חוץ מהמשפט:"אתה הולך לשלם על כל זה…פושעים כמוך לא יוצאים מזה בשלום תאמין לי" האיש צחק צחוק מתגלגל וארוך, ואחרי שסיים הוא אמר "בכנות מוחלטת" ובאמינות:"רוי ידידי-מאמין לך. אני מאוד מאוד מאמין לך. אתה חבר טוב ויקר מאוד לליבי אז שאני לא אאמין?" רוי המשיך להסתכל על סביבתו, בפרצוף זועם וכועס. אחרי זה, גם תמר התעוררה ואחריה טום. תמר אמרה:"איפה אני נמצאת..?" בקול עייף וטיפה תינוקי..האיש חיכה רק לטום שיתעורר, ואז הוא יידבר איתם ואז לכולם..ואז, אחרי מספר דקות גם טום התעורר ואמר:"מה..קורה פה?" האיש חייך, ואמר:"יופי. עכשיו כולם ערים! רק שתהיו "בעניינים" תמר, וגם אתה טום בני היקר והאהוב…" הוא צחק, בזמן שטום אמר:"ידעתי שזאת מלכודת…למה הם לא הקשיבו לי!! איפה הם? איפה חברים שלי??" האיש שאל:"מי?" ואז טום ענה לו:"אתה יודע בדיוק למי אני מתכוון!!תענה לי!!" טום השתגע בתוך הבניין, ואז האיש ענה לו:"טום יקירי, תירגע קצת! חבריך נמצאים פה, ועכשיו כולכם שומעים אותי, אז אל תתחילו להשתגע, כולכם נמצאים ביחד! איזה כיף נכון? גיבוש!" האיש צחק צחוק רשעי, והמשיך:"פשוט..אתם מופרדים אחד מהשני. כל אחד מכם נמצא בבלוק שונה. בבניין שונה..אתם עכשיו שומעים אותי, וכל אחד מכם יכול לשמוע כל דבר שאחר אומר. הייתי עוד טיפה נחמד אליכם לפני שאתם ממש מסתכלים קרוב למוות בעיניים. רק היה לי יותר נחמד וטוב, אם הייתם מסתכלים אולי על החביות נפט ועל הזמן שיתחיל תכף לתקתק-רק למקרה שלא שמתם לב" תמר וטום שלא שמו לב לכך, ראו זאת, והיו המומים…טום הסתכל על השעון, ופניו כאילו "קפאו" במקומם, והוא היה המום, ולחוץ. תמר השתלטה על דמעותיה. היא לא רצתה להראות חולשה…האיש אמר:"טוב. אז רק שתבינו מה הולך לקרות עכשיו.." בזמן שהאיש התחיל לדבר, ירדן ניסתה להעביר מסר לאמא שלה, איפה היא נמצאת, יחד עם הכיתוב:"הצילו!" . ומצד שני-טום ניסה היכן שהוא נמצא, לנסות למצוא דרכים להשתחרר. האיש התחיל לדבר:"אוקיי..עכשיו אני הולך להדליק את השעון. ברגע שהוא יופיע על אפס-פשוט מאוד. כל הבניין שאתם נמצאים בו הולך להתפוצץ ולקרוס. הולך להיות פה עוד 10 דקות מופע מרהיב לעין!!" הוא צחק צחוק ארוך וצורם..בינתיים, ההודעה של המיקום עם הכיתוב נשלחה לפלאפון של אמא של ירדן. היא הייתה בבית, וקראה את ההודעה. היא לא הבינה מה ירדן מנסה לומר לה, אך אחרי מספר שניות של חשיבה היא הבינה, ומיד היא צלצלה למשטרה..כאשר הם ענו לה, מאחוריה הגיח איש שלבוש כולו שחור, עם מסכה שמסתירה את פניו, והוא נאבק באמא של ירדן, ובסופו של דבר הוא קשר אותה על כסא, והחזיק אותה! הפלאפון בינתיים הספיק ליפול, ונשבר לחלקיקים..אמא של ירדן צעקה בייאוש:"לא!!!!" . הזמן עבר בבניינים, והשעון התחיל כבר לתקתק. כל אחד מהרביעייה היה בלחץ ולא אמר מילה, עד שהאיש אמר:"אתם יודעים…עד שתתפוצצו בעוד כתשע דקות בדיוק, אתם יכולים לומר "מילים אחרונות"…"האיש כל כך נהנה ממה שהוא עשה..הוא הוריד את האוזניות מאוזניו, ורק חיכה לראות מרחוק את הפיצוץ שהוא כה חיכה לו, כדי לסיים את כל הסיפורים אחת ולתמיד! לפתע,ירדן אמרה:"קוביה לכחולה מראש חדש" .. בעצם, השלישייה קבעה לפניי סימנים שרק הם יכלו לזהות אותם בדיבור כדי שאף אחד אחר לא יבין! הם תכננו את זה מראש! ומה שירדן ניסתה להעביר זה מסר שמותאם לטום שאומר:"פלאפון למשטרה מ"ראש חדש" , כלומר טום! . טום הבין את המסר, לעומת רוי-היחיד שלא הבין דבר…אבל הוא לא אמר דבר כדי לא להחשיד. טום התקשר מהפלאפון שלו למשטרה-הסיכוי היחיד שיכל איכשהו להציל את הרביעייה. הוא התקשר, שם על רמקול ואמר את הכתובת בו הם נמצאים..הוא מצא זאת לפי הפלאפון שלו! , ואז המוקדנית שענתה לו אמרה:"אנחנו בדרך , תשמרו בינתיים על עצמכם" השיחה נותקה, ורוי אמר:"העניין הסתדר…הם בדרך" הרביעייה שמחה, והרגישה הקלה מסויימת ופחות כבדות ממה שהיה להם עכשיו. וגם…תקווה. אבל עד שהמשטרה הגיעה, טום המשיך לנסות דרכים בשביל להשתחרר, ובאיזשהו שלב, הוא התנדנד עם הכסא, והוא הגיע למצב שהוא נתקע עם ראשו בתוך אחת חביות הנפט, והחבית נפלה והתפוצצה והחלה להוציא נפט שהחל להציף את כל הקרקע, וטום היה גם על הקרקע, מנסה להשתלט על המצב:"הכל טוב שם?" שאלה ירדן, וטום ענה לה:"חברים לא טוב…ניסיתי להשתחרר ו..אני עכשיו על הרצפה בזמן שנפט מתחיל להציף פה הכל!!מה נעשה?" לא הייתה תשובה. היה שקט. ולא של חשיבה…כולם היו בלחץ, וקיוו שהמשטרה תגיע מהר להציל את המצב…בינתיים, בביתה של ירדן, אמא שלה לא הייתה קשורה ברגלים והיא ניצלה את זה..אז היא אמרה ל"שומר" ששמר עליה מוחזקת:"אתה יכול לבוא שניה?זה לא נוח לי..אתה שכחת בכלל לקשור לי את הרגליים" השומר נזכר והבין שהיא צודקת, בזמן שהיא חייכה לעצמה…אחרי דקה הוא בא עם חבל, וכאשר התכופף לקשור את רגליה, היא העיפה אותן לעבר פרצופו, והוא עף אחורה, ואז אמא של ירדן הרימה עם רגליה את הנשק, וניסתה לירות בכסא שייצא מצב שהיא תוכל להשתחרר…היא ירתה ופגעה בכיסא והיא יכלה להשתחרר, אך היא גם נפגעה בידה וירד לה הרבה דם! היא לקחה את חולצתו של "השומר" , וכיסתה את יידה והיא נאנקה מכאבים…היא מהר קשרה את אותו שומר, והתקשרה למשטרה להודיע לה על המקרה-שהיא כבר הייתה בטוחה בעצם מה קורה…המשטרה ענתה והודיעה לה שהמקרה מטופל. אמא של ירדן הבינה, אך לא הפסיקה להיות מוטרדת מה קורה ואיפה…בינתיים, השעון הראה על ארבע דקות! ירדן צעקה:"איש!!תענה שנייה!!" היא, וחבריה הבינו שכל מה שהם דיברו ביניהם עד עכשיו הוא לא באמת שמע אלה הוא הוריד את האוזניות-מה שבאמת הוא עשה..הוא ענה לה:"מה קרה? אי אפשר לחכות? זה עוד ארבע דקות!!" ירדן חייכה, היא רצתה לקחת ממנו בכוונה תשומת לב ולהעסיק אותו בדברים טיפה אחרים..היא אמרה:"למה אתה חייב להרוג אותנו? ולמה ככה? בגלל אותן סיבות? בסדר..אני מבינה מה קרה עם אמא שלי והיא גם לא הייתה בסדר..אבל למה לסיים הכל ככה?" האיש ענה לה ישר:"כי ככה החלטתי בסדר? וזה נתון להחלטתי בלבד" ירדן גיחכה וענתה לו:"התכוונת…להחלטת המפקד הגדול והדגול בלבד" וישר היא וחבריה החלו לצחוק, והאיש אמר:"אל תגרמו לי לשנוא אתכם יותר ממה שאני שונא אתכם לפני שאנחנו נפרדים לשלום" , ואחרי שהאיש אמר זאת, הוא שמע "קליק" , והוא שם לב שמאחוריו הגיעו השוטרים, והם כבלו אותו באזיקים:"מה אתם עושים??" ואז אחד השוטרים ענה לו:"מה שאנחנו היינו צריכים לעשות ממזמן…קדימה אתה בא איתנו, ואנחנו הולכים להציל את הקורבנות שלך-אין לך לב??" האיש צחק ואמר:"מסתבר שלא.." . הרביעייה הבינה שהמשטרה הגיעה, והם שמחו, אבל לא כל כך…השעון כבר סימן על דקה! והשניות ירדו יותר ויותר מהר וכל שנייה נראתה נצח..ארבעה שוטרים הגיעו לכל מבנה, ואחרי מספר שניות הם פרצו את כל אחד מהמבנים, חוץ מהמבנה של טום, שלקח טיפה יותר זמן לפרוץ אותו..ישר השוטרים החלו לשחרר כל אחד ממי שהיו צריכים לשחרר…השעון הראה בדיוק על חצי דקה!ירדן השתחררה ראשונה, והשוטר ששחרר אותה רץ איתה במהרה החוצה והיא הודתה לו, וכך גם רוי אחריה, ותמר..כאשר ירדן ותמר ראו את רוי הן ישר חיבקו אותו, וירדן שאלה אותו:"מה קורה..? אתה בסדר? מה הם עשו לך?" רוי ענה לה:"זה בסדר..הם הגיעו לקחת אותי אחרי שניתחו אותי ו..הוציאו לי את הכדור! הכל בסדר כרגע.." , הבנות שמחו לגבי זה,אך הייתה בעיה אצל טום, ובדיוק נשארו עשר שניות עד שהשעון נגמר! תמר שאלה:"מה קרה..?מה קרה עם טום?" ובדיוק חמש שניות לפני שהשעון נגמר, טום יצא מוחזק בידיו של השוטר ששחרר אותו, אבל בדיוק שהוא ייצא הפיצוץ ארע, וטום איבד את רגליו! . ישר אחרי כל זה, כל הרביעייה הובלה לבית החולים שם הם טופלו כל אחד בנפרד..אמא של ירדן הגיעה לבית החולים והתעדכנה מהבנות-שייצאו מטיפוליהן מה קרה..היא שמחה לשמוע על כך שהאיש בכלא, ובמיוחד על כך שככל הנראה הוא יקבל מאסר עולם. היא יצאה מבית החולים לרגע,(שימו ברקע את השיר:)

ואז בדיוק אחרי דקה הבנים הגיחו מהמסדרון ונעמדו מול הבנות שבאותו זמן ישבו. טום ישב על כסא גלגלים, ורוי נחבש. הבנות היו המומות כשראו את טום, והוא אמר להן:"אני לא צריך שום רחמים..אולי חיבוק וזהו..אגב אני עוזב. אני ואמא שלי נוסעים לחו"ל…טיפה לשכוח מכאן. אני מיציתי פה את זמני. שמחתי להכיר אתכם למרות המצב בו אני נמצא בו עכשיו…אני לא אשכח אתכם לעולם" תמר חייכה ואמרה:"גם אנחנו לא אותך.." טום חייך, ואמר:"אה ו…אם לא הבנת ירדן-רוי הוא שלך. הוא תמיד היה ותמיד יהיה שלך. אתם "הזוג הנצחי"…ואתם מתישהו כבר תבינו את זה סופית…" ירדן ורוי הסתכלו בביישנות זה על זו,ואז טום המשיך ואמר:"טוב נמאס לי לעקב את זה אז קדימה, בואו.." ואז כל הרביעייה התחבקו יחדיו חיבוק קבוצתי גדול ורחב…אבל, מה שהחבורה לא יידעה, זה שבינתיים,מטוס טס בשמי הארץ, והגיע לנחיתה. מהטיסה לארץ, נכנס אדם עם משקפי שמש. הוא הגיע ליציאה מהשדה תעופה, נעצר, הוריד את משקפי השמש..זה היה אביה של ירדן. "המפקד" . הוא אמר בחיוך זדוני וערמומי:"אני חוזר…" .