נפגשנו מאוחר מידי פרק 9 חשדות

ירדן,תמר ורוי היו המומים:הם ראו אקדח בתוך מגירתו של אביה של ירדן ולידו פתק.ירדן לקחה את הפתק המקופל,ובתוכו היה רשום משפט די קצר שהיה מורכב מגזירת אותיות מעיתונים ומתחת שתי תמונות.לפני שהספיקו השלושה לקרוא את המשפט ולראות את התמונות,אביה של ירדן נכנס והשלושה הסתובבו מהר וירדן בגרה לאט ובשקט את המגירה ושמרה לעצמה את הפתק."מה אתם עושים כאן?"שאלה אביה של ירדן והיא ענתה לו בהתחלה בגימגומים:"אה…אנחנו…אנחנו באנו למצוא תמונות..כן!בשבילך ובשביל אמא כי רצינו להכין סירטון מיוחד שאולי תזכור משהו.." האבא אמר לה לתשובה:"טוב…בהצלחה עם הסרטון" ירדן הודתה לו וישר היא,תמר ורוי הלכו במהרה לחדרה של ירדן.תמר אמרה לירדן ולרוי:"אוף…אפילו לא הספקנו לקרוא את המכתב ועכשיו זה אבוד אם נלך לשם שוב אבא שלך יחשוד,בטוח!" ותמר התסכלה על ירדן וירדן אמרה בחיוך ערמומי:"מזל שלא צריך ללכת.."תמר ורוי לא הבינו וירדן הוציאה את הפתק וכולם שמחו והיא פתחה אותו ושם היה רשום באותיות שונות מעיתון:"חבל.יכלת לצאת מזה" ומתחת היו תמונות של אקדח ושל איש מת.ירדן נבהלה והלכה אחורה בזמן שהעיפה את הפתק.תמר גם כן נבהלה.ירדן אמרה:"אני לא מאמינה…מה זה?במה הוא הסתבך??" תמר ורוי לא ידעו איך לענות לה והיא המשיכה לומר עוד משהו:"מה נעשה…?אני לא עוזבת את זה..!אני חייבת לדעת במה אבא שלי הסתבך!ואני יודעת מאיפה להתחיל..רוי-נכון אתה..מבין טיפה במחשבים וב"ענייני האקרים"?" רוי הנהן בראשו לתשובה חיובית והיא אמרה:"יש מצב שאתה יכול לסרוק את הדף ולראות מאיפה הוא נכתב?או מאיזה מקום…הבנת..?אתה מסוגל לזה?"רוי ענה לה:"אין לי בעיה לעשות את זה,אני יודע לעשות את זה אבל בתנאי שזה לא יהיה מהמחשב שלי..אני חבר בקהילת האקרים..לא הייתי רוצה שיגלו ש"בגדתי בהם" וחיפשתי או חשדתי בהאקר אחר ועוד דרך המחשב שלי..זה בטוח האקר ארגן את כל זה"ירדן הסכימה והיא פינתה לו את המחשב שלה.בתוך דקות ספורות הצליח רוי לעלות על עקבותיו של ההאקר המסתורי ומצא את מיקומו.הוא אמר:"מצאתי אותו!בואו בנות,עכשיו אנחנו הולכים!" ירדן ותמר הופתעו מהנועזות של רוי והלכו אחריו למקום.כאשר הגיעו הם ראו בית נטוש."זה לא יכול להיות!"אמר רוי והמשיך:"לפי מה שמצאתי המקום זה בכלל בניין עסקים גבוה או משהו כזה…כנראה טעיתי בדרך או בדרך שחיפשתי…"תמר אמרה:"טוב תראו כבר מתחיל להחשיך ויש מחר לימודים..בואו פשוט נלך מחר אחה"צ או בערב"ירדן ורוי הסכימו איתה והשלושה הלכו כל אחד לביתו.הגיע בוקר.הזמן ללכת ללימודים.אביה של ירדן העיר אותה והיא אמרה לו:"לא משנה מה,אתה תמיד תיהיה האבא שאני אוהבת.."והיא ישר חיבקה אותו והוא אותה.ירדן הלכה להתארגן והלכה לבית הספר.בדרך,היא לא שמה לב אבל היא הלכה בדרך שונה והיא אמרה לעצמה:" אוי,מה עשיתי!מרוב שאני כל הזמן חושבת על אתמול הלכתי גם בדרך שהלכנו אתמול למקום הזה של ההאקר.."ירדן חזרה אחורה אך איבדה את הדרך.היא כבר איחרה לביה"ס.ירדן נכנסה ללחץ עוד שכמעט ונגמרה לה הסוללה בנייד.מהר היא צילצלה לרוי אך הוא אל ענה לה היא התקשרה פעם נוספת והוא ענה לה היא שאלה אותו:"רוי מהר תענה לי אין לי סוללה!"רוי לא הבין מה קרה לה והיא אמרה לו:"אני איבדתי את הדרך אני לא יודעת איפה אני אני בטעות הלכתי בדרך אחרת שהלכנו אתמול…בערב"רוי אמר לה:"איפה את נמצאת תחפשי שלטים או עצים או סביבה מסוימת ותגידי לי מהר מה את רואה"-"אני לא יודעת..עזוב רוי אני כבר אמצא את הדרך נראה לי שאני רואה מפה את ביה"ס תגיד למורה שאני אאחר..רוי!!!"ירדן צעקה צרחה איומה והפלאפון נפל על הקרקע.רוי נבהל ולפני שהמורה הגיעה הוא ברח מביה"ס.מהר הוא חיפש את המיקום של הפלאפון של ירדן לפני שהסוללה שלה תיגמר והוא מצא והוא הלך בעקבותיה.כאשר הגיעה למיקום הוא ראה רק את הפלאפון שלה דרוק ובדיוק הסוללה שלו נגמרה.הוא החל לצעוק את שמה ולפתע היא יצאה מאחד השיחים.-"חשבתי שבא מישהו זר אז התחבאתי,בגלל זה לא ראית אותי"אמרה ירדן ורוי השיב לה:"מה קרה לך??למה צרחת לי בפלאפון רוי??"ירדן לא השיבה לו בחזרה דבר אך סובבה אותו לאחור והראתה לו את בניין המשרדים שהוא דיבר עליו.רוי היה בהלם ואמר:"גדול!וב..את יודעת שאנחנו חייבים לשתף את זה עם תמר אז נשים אבנים שנדע את הדרך ונחזור לפה עם תמר בערב".ירדן הסכימה עם רוי והם שמו אבנים והגיעו לכיתה.הם המציאו למורה תירוץ שהם "נתקעו עם ההורים שלהם בפקקים".המורה איכשהו קנתה את זה ובהפסקה ירדן ורוי סיפרו לתמר את מה שגילו.תמר כמובן נדהמה והסכימה ללכת עם ירדן ורוי לבניין בערב.יום הלימודים עבר,ובצהריים השלושה חיכו לערב שיבוא אך דווקא באותו יום הוא עבר לאט מאוד.לפתע,בביתה של תמר,היא הרגישה מאוד מוזר וניהיה לה חם-דווקא ביום קר כזה שהיה.היא הכינה לעצמה שוקו חם ועוד אחד..
היא לא הבינה מה קורה אך היא "פסחה" על זה והייתה מאוד אופטימית.הגיע בסופו של דבר הערב,והשלושה החלו ללכת לעבר הבניין,לפי האבנים שירדן ותמר שמו בבוקר.כאשר הגיעו לחלק של היער השלושה שמעו כאילו מישהו עוקב אחריהם.הם נעצרו,והסתובבו לאט לאט ומאחוריהם היה איש עם אקדח שהיה מכוון ישר אל פניהם והאיש,אשר היה במסכה שחורה שרק עיניו ופיו פתוחים אמר:"פעם הבאה,תחשבו שוב" ונשמעה ירייה!.