נפגשנו מאוחר מידי פרק 2 הפגישה

הגיע הבוקר שאחרי. היום של ירדן התחיל יותר שמח למרות רוב האירועים שקדמו לו ביום שעבר….כרגיל-לבוא לבית הספר, לשבת בכיתה וללמוד, הפסקות וכל שאר היום הרגיל "והמשעמם" של ירדן התנהל כרגיל…לקראת סוף היום רוי ניגש לירדן, שישבה על ספסל והתבודדה-מה שלא עשה מתחילת היום, ואמר לה:"חשבתי עלייך אתמול כל הלילה.." ירדן התרגשה למה ששמעה ורוי המשיך:"תקשיבי….מצדי אני מוכן להכיר אותך יותר טוב ושאת אותי….זה נורא חשוב לי…נראה לי שיצרתי רושם רע. מאוד רע. ואני לא כזה..באמת שלא. טוב..אכפת לך שניפגש היום "לפגישת היכרות?" רוי צחק בלחש וירדן שכל כך שמחה אמרה לו":בשמחה! אני מאוד אשמח להפגש איתך היום" -"טוב אז…בשבע וחצי ניפגש ליד הבית קפה שבפארק-סגרנו?"
"אין בעיה" אמרה בהתרגשות ירדן "המאוהבת", ושניהם הלכו- כל אחד לדרכו…אך מה שרוי וירדן לא ידעו, שלפגישה שלהם לא רק הם יגיעו…ירדן הגיעה במהרה הביתה אחרי בית הספר, פתחה במהרה את הדלת, וסגרה בצורה זו, ומהרה לחדרה ונעלה את דלת חדרה. היא זרקה על הרצפה את התיק, נזרקה על המיטה, והתקשרה לתמר שתבוא אליה הביתה במהרה…תמר לא הבינה מה כל כך דחוף אבל בכל זאת הגיעה. כאשר תמר הגיעה אחרי כמה דקות, ירדן הייתה כל כך מאושרת שהיא נכנסה בדלת וחיבקה אותה חיבוק חזק:"מישהי פה מאושרת" אמרה תמר ונכנסה. היא התקדמה יחד עם ירדן לחדרה של ירדן והדלת שוב ננעלה. שתיהן התיישבו אחת ליד השנייה על מיטתה של ירדן שהייתה מבולגנת, כמו שאר חדרה של ירדן-שהיה די מבולגן. ירדן החלה לספר לתמר על מה שרוי אמר לה
ותמר שלא האמינה למה ששמעה אמרה:
"לא ציפיתי שככה ייסגר הריב הקצר שרוי פיתח.."
-"זה לא היה ריב..ועזבי עכשיו מה שהיה. טוב..מה ללבוש" ענתה י ירדן, ופתחה את ארון הבגדים שלה שהיה לידה, והיא ותמר בחרו לפגישה המיוחדת של ירדן בגדים יפים, תסרוקת יפה, נעליים יפות..לפתע צלצל הפלאפון של תמר ובר היה ברקע:"הי את לא מבינה כמה אני מתגעגע אלייך מה קורה?'
"בסדר גם אני!הרבה זמן לא נפגשנו.."
בר אמר לה:"לא…רגע בבית ספר לפני 4 שעות…"
שניהם צחקו ובר המשיך:"תקשיבי…אכפת לך שנייה לרדת מתחת לבית שלך..?יש לי בשבילך הפתעה קטנה…"
תמר ענתה לו:"אבל אני בבית של ירדן בדיוק"
"אז..את לא יכולה לבוא לרגע לבית שלך לקחת את ההפתעה שהבאתי לך?" ענה בר, וירדן חייכה לעבר תמר וכאילו אישרה לה שהיא יכולה ללכת:"אבל את חוזרת לכאן!" -"אל תדאגי!" צעקה תמר שיצאה מחדרה של ירדן, כשהחלה ללכת לכיוון ביתה. בינתיים, ירדן המבולבלת המשיכה להתארגן..
מתחת לביתה של תמר חיכה לה בר עם זר פרחים ענקי, מכתב, שוקולדים וורד..-"ואו! אני לא מאמינה שעשית לי את כל זה! רק….אני יודעת שאנחנו חברים והכל אבל…למה עשית את זה?" בר החל לצחוק ואמר:"תמר…אנחנו כבר שנתיים ביחד! אני לא מאמין ששכחת! חשבתי שעוד אני אשכח בסוף את אפילו שכחת!" -.."אני לא מאמינה ששכחתי! אני אוהבת אותך כל כך" אמרה תמר וניגשה לשפתיו של בר ושניהם התנשקו….ירדן הגיעה לביתה של תמר ועצרה "את הרגע הרומנטי" ששרר ואמרה לתמר:"אני מאוד אוהבת את זה שאתם ככה "פוצי מוצי" אבל אני גונבת לך את תמר ל….כמה שעות אז נתראה "אמרה ירדן ברוב חוצפתה, ומשכה אליה את תמר והן "נפרדו לשלום" מבר.
אחרי שהגיעו במהרה חזרה לביתה של ירדן, עשו ארגונים אחרונים. הגיע זמן הפגישה. ירדן מאוד התרגשה ותמר כמובן סיימה לעזור לירדן בהתארגנויות כדי להיראות הכי יפה שיש. תמר איחלה לירדן בהצלחה, וירדן חיבקה אותה חזק. היא החלה ללכת לעבר בית הקפה שלא היה כל כך רחוק מביתה. בינתיים, תמר סידרה את הדברים שלה ויצאה מביתה של ירדן. היא שמה לב שלא היה אף אחד בביתה של ירדן באותו הזמן, אז החליטה לנעול את הבית בעצמה. כאשר באה ללכת, הוריה של ירדן חזרו מהעבודה ותמר אמרה להם:"שלום מה קורה?" אמא של ירדן ענתה לה:"הכל בסדר…איך היה עם ירדן?" תמר חייכה לעברה וענתה לה:"היה ממש כיף-כרגיל..הכנתי אותה ל.." תמר הפסיקה לדבר כי לא ידעה אם ירדן רוצה שהוריה ידעו על הקשר עם רוי, והמשיכה אחרי כמה שניות:"לא משנה. טוב, להתראות" היא חיבקה את אמא של ירדן, וחייכה לעבר אבא של ירדן, והלכה חזרה לביתה. אמא של ירדן לא הבינה מה היה באותו הרגע, הרימה גבות ונכנסה יחד עם בעלה לבית.
בינתיים, כאשר ירדן הגיעה לבית קפה, החל לרדת גשם בחוץ, והיא פתחה את הדלת כניסה, והרוח העיפה לה את השיער אחורה, והיא נראתה יפה מתמיד. פניה ושיערה נראו כאילו יצאו מגן עדן של סרפדים וג'ינג'רים, וגופה נראה רזה – אך לא יותר מידי וכה מדהים..באחד מהשולחנות חיכה לה רוי
"את מדהימה" אמר רוי וחייך.
ירדן הסמיקה וענתה לו:"אתה מתוק אמיתי"
הוא קם, וכג'נטלמן הרחיק את הכיסא ממקומו כדי לאפשר לירדן להכנס, היא נישקה אותו בלחי, הוא חייך והיא התיישבה. הוא קירב חזרה את הכיסא אל השולחן, וחזר למקומו.
"אז דבר ראשון, אני רוצה לשאול אותך מאיפה אתה הגעת…? לא כל כך יצא לנו לדבר מאז שאתה כאן…"אמרה ירדן בביישנות..
רוי ענה לה:"אני הגעתי לפה מראשון לציון. עברתי בגלל שמשפחתי
עברה לבית חדש באזור הזה ו..אני כאן!"
"מה המספר פלאפון שלך?" שאלה ירדן את רוי והוא לקח עט שהוציא מכיסו, וביקש מירדן להושיט לו את ידה, ורשם את המספר על כף ידה. בזמן שרשם ירדן צחקה מהחריטה של העט שדגדגה אותה. לאחר מכן, היא לקחה אליה את העט ורשמה על כף ידו את המספר שלה.
אחרי שסיימה, היא החליטה להיות כנה בפניו ואמרה לו:"תקשיב…אולי אני ממהרת ואני עושה את זה ישר בפגישה הראשונה..אבל אני חייבת להיות איתך כנה…מהיום הראשון שהגעת לא הצלחתי להוריד ממך את העיניים. התאהבתי. ועכשיו אני בכלל מאוהבת בך. אתה בן אדם מדהים..אני לא יודעת מה אתה מרגיש, אם אתה בכלל מרגיש..אני אמרתי את שלי "

(שימו את השיר ברקע)

רוי לא ידע כל כך מה לענות לירדן אך בכל זאת אמר:"לא ציפיתי לזה.." וירדן ענתה לו:"ולזה ציפית…?" וישר היא קירבה את שפתיה אל שפתיו, ונישקה אותו. הוא לקח את ידיו והחזיק את אזור ראשה.
אך הבעיה של שניהם הייתה, שהם לא ידעו שמאחורי השיחים הסתתר עידו רגב-הרכלן והילד המעצבן, הנדחף והמוזר של השכבה, הרים מצלמה, והחל לצלם את ירדן ואת רוי מתנשקים בלי שהם ידעו שלא רק הם הגיעו לפגישה…