נער המצלמה – פרק 2

הנער רצה לקום ולצאת מהכיתה מרב מבוכה, אך החזיק את עצמו, מעדיף להפוך ראש לכיוון השני ולהתעסק בטלפון, אך הוא לא הפסיק להרגיש את המבט הנוקב של הבחור.
הוא הסתובב לעברו במהירות, מעט עצבני משום מה
"אתה יכול להפסיק להסתכל עליי בבקשה?"
"אני לא הייתי הראשון שהסתכל" אמר בקלילות, החיוך המתנשא ממשיך להשתרע על פניו.
"חוץ מזה, אני יכול להסתכל איפה שאני רוצה~" הנער הביט בו מזועזע לפני שסובב את הכיסא לצד השני, מפנה לו את הגב.
"איזה מן חתיכת סוטה אידיוט?.." שאל את עצמו ונשם עמוק.
לאחר כמה דקות הכיתה התחילה להתמלא בסטודנטים, כל אחד בוחר לעצמו כיסא. רובם התעסקו בטלפונים כמו הנער, אך חלקם יצרו אינטרקציות.
כמה בנות ניגשו לשולחן של הבחור השזוף בחיוכים חושפי שיניים.
"היי, אני לולה~" הציגה את עצמה אחת מהן ונשענה על שולחנו, חושפת את שדייה מעט, "בטעות" כמובן.
הבחור חייך אליה בחמימות "לא מעוניין." אמר בקול קריר, שלא טעם למראו הידידותי.
חיוכה נמחק באחת והיא עמדה בזקיפות, ממלמלת "ווטאבר.." לפני שנסוגה והלכה להתיישב בכיסא בבקצה השני של הכיתה.
"כל השווים תפוסים.." מלמלה אחת מחברותיה לפני שגם הם הצתרפו אליה, בקצה השני של הכיתה.
הדלת נפתחה ונכנסה לכיתה אישה גבוהה עם שיער שטני ארוך וחלק המסודר מאחורי גבה, היא הניחב את תיק הצד השחור שלה על הכיסא שמול שולחן המורה וחייכה לסטודנטים, הנער הכניס את הטלפון לתיקו והתרכז בה.
"שלום לכולם, אני קלרה, המורה שלכם לקורס אומנות לשנה הקרובה, ולכן אצפה שתפנו אליי בתור המורה, או, גברת קלרה. תכבדו אותי, ואני אכבד אתכם, דיל?" אמרה בחביבות והוציאה מחברת מהתיק והתחילה לקרוא בשמות התלמידים.
"גֵּ'רְמִי ג'וֹנְסוֹן?" "נוכח" אמר הנער.
"בְּרוּק קַרְטֶר?" "נמצא" ג'רמי הביט על הבחור שחור השיער שפיזר חיוכים לכל עבר, ברוק.